הכרתי אותה לפני שלוש שנים..
היו בעיות אבל השתפרתי והשתנתי למענה העיקר שתיהיה מאןשרת..
כי ידעתי מה יש לי ביד.. מעטות הבחורות האלה בגילאים האלה.
אדיבת לב, כל חבריי אוהבים אותה , ענווה
איפה אני אמצע דבר כזה שוב? אני מסתכל לצדדים.. כל הבחורות האלה נתפסו מזמן..
היא אמרקאית.. אמרתי לה אחרי חודשיים שאני אוהב את הארץ וכאן אני רוצה להישאר.. ואם את רוצה להיכנס ברצינות זה התנאים..
לפני שנה אמרה לי שהיא אוהבת את הארץ אבל...
אחת הסיבות העצומות שאני אוהב אותה כי היא משפחתית.. דוטגת למשפחתה.. ואוהבת אותם מאוד..
לקחתי אותה לטיולים. עשיתי לה הכל... כדאי שתאהב את הארץ
העיקר שתיהיה מאושרת
ןהינה..היא בחרה במשפחתה על פניי.. קשה לה לגדל פה ילד בלי אמא שלה..
לפני שבועים עזבה את הדירה...
ונשארתי שבור לב..
מסתכל ורןאה מה יש מסביב.. רק חומריות. הגידות וכו.
ואין למה להתסכל לעתיד. .. רק לנסות להתגבר ולחיות מיום ליום..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות