היי רציתי להפנות שאלה לאנשים שנמצאים במערכת יחסים רצינית וארוכה וגרים ביחד.
יש לי בן זוג כבר שנתיים, לפניו היו לי גם קשרים רציניים אבל הוא הראשון שגרים ביחד.
התחיל מדהים וקסום, פרפרים וכו...ועם הזמן עברנו לגור ביחד ואני מתחילה לתהות.
אני אוהבת אותו מאוד, הוא מקסים בהמון מובנים:
הוא מצחיק, הוא מתחשב, הוא אוהב לבשל, עוזר המון בבית, כיף איתו, ובגדול הוא בנאדם ממש טוב.
העניין הוא שאני תמיד חושבת שאולי באישזהו מקום מחכה לי הנפש התאומה שלי. כיף לי איתו מאוד כבן זוג ואני הרבה פעמים חושבת מה קורה אם היינו מתחתנים, אבל דימיינתי אחרת את הבעל שלי....
דימיינתי חבר הכי טוב שאפשר לדבר איתו על הכל ולעשות שיחות נפש ודיונים פילוסופיים מעמיקים על החיים, מה שעם הנוכחי אין לי בכלל...בגדול עם רוב האקסים שלי גם לא היה לי את זה, כאילו זו רק תכונה נשית....
בגדול גם הנוכחי לא דואג ממש לעתיד, הוא עדיין עובד בעבודות של חיילים משוחררים ולא חותר לעשות יותר כסף.
הוא גם אחד שתמיד צריך שיניעו אותו..נגיד מבחינת לעשות דברים או לתכנן מה עושים היום או טיולים יציאות וכו תמיד זו אני..הוא בחיים לא מתכנן מיוזמתו. גם בקושי עושה לי דברים רומנטיים או יוזם יציאה או משהו נחמד(וכן הערתי לו על זה המון..זה לא משתנה) ...אני מרגישה שרק אני מובילה בקשר וזה מעיק...
בקיצור תוהה לאן זה מוביל, מאוד אוהבת אותו אבל לא יודעת אם זה דברים שאמורים להבליג עלייהם ואם שווה לפרק זוגיות על דבר כזה..מה גם שלא חושבת שבחוץ יחכה לי משהו יותר טוב מהניסיון שלי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025