לדבר ולהתמודד עם המציאות
התגייסתי השנה, ובמהלך השירות שהיה לי התחברתי מאוד למישהו מהבסיס, שהיום הוא אחד הידידים הקרובים שלי.
הוא בעוד חודש משתחרר, ואנחנו מבלים מלא זמן ביחד. הבעיה היא שאני התחלתי עם הזמן לפתח רגשות כלפיו וקשה לי להאמין שהוא מרגיש כך בחזרה.
אני לא מגדירה את עצמי כבנאדם אינטואיטיבי או כמישהי שיודעת לקרוא אנשים, אבל בהרגשה שלי אפשר להבין מהיחס שלו שאני לא יותר מידידה (בשפת גוף שלו לידי, בצורה שהוא מחבק אותי, באיך שהוא מתנהג ליד בחורות אחרות שהוא כן רואה בהן בנות זוג פוטנציאליות..). בנוסף הבנתי שלפני בערך חודשיים הוא התחיל עם מישהי אחרת מהבסיס שדחתה אותו והוא לקח את זה קשה ולא ברור אם הוא כבר התגבר על זה או לא.
כשאני איתו אני נהנית ברמות מטורפות, אבל בסוף היום קשה לי להתמודד עם הרגשות שלי ועם העובדה שזה לא סביר שיקרה בינינו משהו.
חשוב לי לציין שלאחר אירועים שקרו לאחרונה אני עם בטחון עצמי בריצפה, ואני פשוט לא מסוגלת להתמודד עם דחייה עכשיו, אך מהצד השני קשה לי לשמור דברים בבטן. בכל הקשרים שלי אני מאוד פתוחה כלפי מה שעובר עליי ומה אני חושבת וזה הורג אותי שיש דבר שכל כך מעסיק אותי ואני לא יכולה לדבר עליו עם אחד הידידים הקרובים שלי.
אני מבחינתי לא רוצה לפתוח איתו את הנושא, וחושבת שעדיף לי לנצל את הרגעים שאני יכולה להנות איתו עד שהוא ישתחרר ולקוות שכשהוא ישתחרר יהיה לי יותר קל להתמודד עם זה. מהצד השני כפי שציינתי קודם זה מכביד עליי וזה לא באופי שלי להסתיר את מה שאני מרגישה. אני חושבת שהפתרון שמצאתי לעצמי מאוד פחדני ושבתור בחורה בוגרת אני צריכה להתמודד עם הרגשות שלי ולא להדחיק אותם בתקווה שהם יעלמו.
האם להמשיך בגישה שלי, לא לדבר איתו על הרגשות שלי ולחכות שהוא ישתחרר או לפתוח ולהתמודד עם המציאות?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025