שלום לכם,
אתאר כאן סיטואציה שנקראה בדרכי ואיני יודעת כיצד לנהוג בה, לכן אשמח מאוד לעזרתכם בין אם בעצה בין אם בדעה ובין אם בכל נקודת הארה אחרת.
השתחררתי לא מזמן מהצבא, ונכון לעכשיו מחפשת את עצמי מבחינת תעסוקה,
יוצאת עם בן זוג בן 25 שהוא סטודנט שמנהל חיים מאוד עסוקים ופעילים.
הוא לומד לתואר מאוד טובעני, עובד במקביל בחברה מאוד נחשקת ואם כל זה לוקח לו הרבה מקום בלו"ז אז הוא גם צריך לפנות זמן בשבילי ובשביל המשפחה שלו והחברים.
להבדיל מהבחור הקודם שיצאתי איתו (שהיה בטלן להפליא) אני מאוד שמחה שמצאתי בחור שיש לו שאיפות מבחינת קריירה ושהוא מאוד להוט לממש את עצמו. אני תומכת בזה בכל ליבי. אבל אני מוצאת את עצמי אוכלת תסביכים תמידיים, איפה אני ממוקמת בסקאלה של סדר העדיפויות שלו?
אני בחורה שזקוקה לגבר שיפנה לה תשומת לב, להרגיש בנוכחות שלו, בחום שלו.
גבר שיפנה את הזמן שלו לבלות איתי, להנות איתי, לדבר איתי מלב אל לב.
אני לא מרגישה שאני מקבלת את זה במינון הנכון, אפילו לא במינון הממוצע.
אני תמיד מרגישה בחסר. מרגישה שאני יוצאת עם רוח רפאים.
הוא מתזז ממקום למקום, עובד, לומד, כמעט ואין לו זמן בשבילי ואני מרגישה ממש זנוחה בפינה.
אני לא רוצה לוותר עליו כי אני רואה שהוא מאוד משתדל להקדיש לי גם תשומת לב.
להגיד שזה מצליח? לא כל כך. אנחנו נפגשים פעם ב- , כשאנחנו נפגשים יש בינינו אינטימיות, שנינו לא כל כך אנשי שיחות Whatsapp שגם זה מקשה כי התקשורת בינינו מינימלית. אבל כשיוצא הוא כן מחמיא מאוד, ורואים שהוא שמח שיש לו אותי.
אני מאוד מעודדת אותו ללמוד ולעבוד, מרימה אותו, נותנת עצות ואני משתדלת מאוד לתמוך כמה שניתן כדי שימשיך במסלול שבחר לעצמו. אבל זה בא על חשבוני וזה מעיק. אני לא רוצה לעמוד בדרכו מבחינת הקריירה, אבל אני כן רוצה לזכות בתשומת הלב שלו ובנוכחות שלו.
אציין שאיני מעוניינת לוותר על הקשר הזה, רק לדעת איך לשלב את הכל.
אחרי שקצת שפכתי את אשר על ליבי, אשמח לקצת תגובות, איך להתנהל במערכת יחסים כזאת? איך לא לקפח שום צד? איך עושים את זה???
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות