כשאת יושבת בבית סתם אחרי בית ספר בפייסבוק או באינסטגרם, או רואה בבית ספר או בוואצאפ שלחברות שלך יש חבר והן מקבלות יותר לייקים ממך את מרגישה רע..פשוט כי ככה..כי זה קורה ... אף פעם לא חשבי שאני אהיה ו בי חבר ושאף פעם לא התנשקה...פתאום לכולן יש חבר וידידים ורק לי לא... זה כבר לא רק התחושה של למה אין ולא היה לי חבר או לא התנשקתי.. זה כבר תחושה של חוסר אונים..למה בנים מתייחסים לחברות שלי ולא אליי...למה אני מרגישה שאני לא חווה את גיל ההתבגרות עם אהבות ופרידות ובעיות עם בנים כמו חברות או אנשים שאני מכירה..
אני אל ילדה ביישנית ולא בודדה אמנם פחות אוהבת מסיבות אב לא אתנגד לצאת לבר עם חברות ומאוד אוהב חברה אבל גם בית ומשפחה יש לי את החברות שלי ולא רק שתיים ואני בא מאושרת מהבחינה הזו..אני רק..עצובה מבחינת הבנים...נמאס לי כבר לשאול למה לי זה לא קורה כי אין תשובה זה...מי מבטיח שבצבא אני אכיר מישו? אני רוצה לחוות את זה אני גם רוצה לשמוע שיר אהבה ביוטיוב ולהתחבר אליו וללכת לבקש עצות מאמא וחברות ולהרגיש פרפרים..זהו זה מה שאני רוצה..
אני הבטחתי לעצמי שהשנה זו תהיה השנה שאני פשוט יעשה הכל כדי היות מאושרת וכל דבר שיבוא אני אלך ופשוט אהיה עם אנשים וישמח ואהיה מלאת חיים ויחשוב חיובי ואהיה אני כי זה הדבר הכי מושך והכי טוב,להיות אתה ומאושר.
אבל הנושא הזה ממש מקשה עליי...אני לא רוצה להיות מאלה שבגיל 19-21 לא התנשקו ואין להן חבר ולא שכבו.. פשוט לא באלי ככה .
אני יודעת שכל אחד הוא עצמו ושונה אבל מה לעשות שהחברה מכתיבה דברים ואה כמו כ בן אדם נורמלי רוצה להרגיש כמו כולם? אין מה לעשות ככה זה
אני רוצה להיות מאושרת זה כל מה שאני רוצה אני רוצה להרגיש שווה לחברות שלי לא מעליהן ולא מתחתיהן.. אין לי כוח..למה לא הולך לי עם בנים?
תמר ,עוד מעט בת 18
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות