היי, אז ככה נקלעתי למצב שלא חלמתי להיות בו.
לפני מס' חודשים הכרתי בחור באתר הכרויות, הוא הציג עצמו רווק בן 30. והתחיל להחמיא לי כמו כל גבר שמנסה להתחיל. אני בהתחלה לא נמשכתי ולא רציתי בקשר אבל הוא התעקש ולא הרפה. הוא היה מאד בוטה ודיבר איתי בצורה סקסיסטית, שאני מחרמנת אותו וכו וכו, אני גם לא צדיקה והמשכתי לדבר איתו, לצחוק. הוא הצליח למשוך אותי במילים ובאמת גיליתי שהבחור אולי מתאים לי, הוא שנון, רומנטיקן ואם הוא ממש רוצה אותי אז אולי שווה לנסות - וכל זה כשאני בטוחה שהוא רווק בן 30.
אחרי חודשיים של התכתבויות שבו הוא מנסה לשכנע אותי לעשות איתו סקס כבר בפעם הראשונה או גג השלישית - התחלתי לחשוד (חשוב לציין שלא נפגשתי איתו ולא היה בינינו כלום - קצת נרתעתי מהבוטות שלו), השיחות היו קולחות, הרגשתי כאילו מצאתי את האחד, ואז לאחר בדיקה מעמיקה גיליתי שהוא נשוי בן 43 (!!) - אין לו ילדים. באותו רגע כעסתי, התאכזבתי, התבלבלתי כי כבר התחלתי לפתח רגשות אליו ופתאום לא ידעתי מה עושים במצב כזה.
ישר כתבתי לו בחזרה מסר ארוך שיש לו אהבה כל כך גדולה מאשתו (כך זה נראה מהרשתות החברתיות), שאשתו כל כך יפה ואני לא שווה אותה בכלל ועוד כל מיני דברים.
בקיצור הוא אמר שאני צודקת והוא אוהב את אשתו ולא התכוון ברצינות, הוא רק חיפש ריגושים. הוא ניסה להמשיך לדבר אבל אני לא רציתי.
ואז הוא באמת נעלם. ואני נשארתי עם הכאב ועם הרגשות כלפיו. אני יודעת שאין בכלל מה לחשוב ואין אופציה אחרת, שזה לא מוסרי, אני רק חושבת כמה מסכנה אשתו אם היתה מגלה את זה, אבל הוא לא יוצא לי מהראש. אני מנסה להכיר גברים אחרים אבל הם נראים לי עלובים לעומתו, הוא ידע לגרום לי מה שאף בחור לא גרם.
אני בפלונטר ומנסה להעסיק את עצמי כל הזמן כדי לשכוח וזה לא כל כך הולך..
אשמח לקבל עצות איך להתמודד
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות