היי כולם :)
יש לי חברה ממש טובה שעוד מהגן היינו חברות, אבל רק בשנתיים האחרונות החברות בנינו ממש התעצמה. אפשר לומר שבקשר שלנו אני ה"מטפלת" והיא ה"מטופל". ובאופן כללי, אני מרגישה המטפלת בקרב הרבה מאוד אנשים, וזה בסדר מבחינתי. כל פעם שיש לה ירידה של מצב רוח, אני אהיה שם בשבילה בשביל לתת לה בוסט של העלאה במצב רוח. היא ילדה קצת חסרת ביטחון (בעיקר עקב דימויי גוף, אף על פי שאין לי מושג על מה היא מדברת - היא מהממת!) - אני תמיד מחמיאה לה. תמיד אומרת לה שכל מה שהיא תחפוץ בו היא תשיג, גם אם זה לא תמיד נראה לה.
בכל אופן, לפני כחודש יצאנו לטיול במסגרת בית הספר, ובטיול הזה היא התחברה להרבה ילדים חדשים, עלה לה מצב הרוח וגם הביטחון. כמובן שהייתי הכי שמחה בעולם בשבילה. כי הנה, חברה שלי מגשימה את עצמה. אבל לאט לאט ראיתי שזה עולה על חשבון החברות שלנו. אנחנו פחות מדברות, פחות משתפות אחת את השנייה בדברים, פחות חברות טובות. לקחתי אותה לשיחה ואמרתי לה שאני שמחה שקורים לה דברים טובים, הרי לזה ייחלנו! אבל שתדע שאני מתגעגעת אליה מאוד.
היא כמובן הרעיפה עלי מחמאות ואמרה לי לא לדאוג, אבל אני עדין מרגישה שזה לא זה.
מה ניתן לעשות? אשמח לתגובות :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות