היי, אני מרגישה שממש הייתי חייבת לפרוק ולקבל עצה מאנשים עם ניסיון...
אז ככה, יצאתי עם בחור כמעט 5 שנים, זה היה מן קשר תמים, למדנו אחד מהשני המון.. הוא היה הראשון שלי, וכל מה שנלווה למה שאמרתי שבטח אנשים מביניםכבר על סמך ניסיון.. בשנה האחרונה, או קצת יותר, הקשר כבר נהיה די כהרגל, כל דבר נהיה מאולץ ולמרות שזה קשר ארוך לא הרגשתי אהבה רומנטית כזו או תשוקה.. בא לידי ביטוי גם בחיי המין שלנו.
בגלל תפקיד שעשיתי בתקופה הזו, פשוט אמרנו שהכל יהיה בסדר כשזה יסתיים ומה שנקרא - טיטאנו את זה מתחת לשטיח.
בסופו של דבר, נפרדנו.. הפרידה באה ממנו, הוא גם טען שהוא לא ראה את זה מתקדם לחתונה, היה לי מאוד קשה לקבל את המצב החדש למרות כל התחושות האחרות.. לא רציתי לוותר ככה, הוא היה מאוד משמעותי וחשוב לי. אז עם הזמן למדתי לשחרר, למרות שחשבתי והיתה בי תקווה שנחזור, ולמרות שהוא היה מבהיר לי את זה בכל שיחה לאחר הפרידה, שלא נחזור. והוא עומד מאחורי ההחלטה הזו.
אחרי חודש וחצי בערך, הכרתי בחור חדש, החלטתי לתת לזה צ'אנס למרות חוסר הניסיון שלי ובעיקר החדש ממשהו חדש.. ראיתי שזה נחמד לי, ושהוא מושך אותי והמשכתי עם זה, וכאן סיימתי עם האובססיה והרצון לחזור לקשר הקודם.. בדיוק בשלב הזה האקס שלי התחרט ורצה שנפתח דף חדש בקשר חדש לגמרי ובריא, אני לא רציתי כבר.
אז אנחנו כבר חודשיים ככה אני והבחור החדש, בעיקרון אנחנו ביחד,ואני מרגישה שטוב לי ואין לי ספק, אני מגשימה את עצמי כמו שרציתי וכמו כל אדם אחר נורמלי.
אבל יצא לי לדבר על האקס, כי גם גרנו ביחד אז היינו צריכים להתחלק בדברים, והוא נורא מבקר אותי על המהירות כביכול, ועל זה ששכבתי עם מישהו אחר כבר, ועל זה שלדעתו זה לא רציני, יצא לו גם לאבד את העשתונות בגלל זה.. וכו' וכו'..
ופתאום אני מרגישה נורא פגועה מזה, ואני באמת חושבת שכל בן אדם צריך לעשות מה שטוב לו וזה לא משנה מה אחרים אומרים. אבל האם אני עושה משהו שלא טוב לי? האם המשכתי מהר מידי? .. אשמח לעצות!!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות