היי !
יש לי חבר כבר שנה כמעט וחצי , אני אוהבת אותו אהבה אינסופית ברמה כזאת שבאמת מצאתי את אהבת האמת שלי והוא האחד ..
הוא ילד טוב , ילד חכם ואינטילגנטי
הוא שומר עליי ודואג לי ובאמת שאין עליו ואין לו תחליף ומאחלת לכל אחת שתזכה באחד כמוהו !
הבעיה בסיפור היא שאני איתו כבר מגיל 13 וחצי
והאמת , בשנה הראשונה הייתי כל הזמן איתו הייתי מתה להיפגש איתו לראות אותו כל הזמן ולאחר השנה באמת התחלתי להתגעגע לימים שהייתי לבד.. אולי תבינו ממני שאני מנסה לאכול את כל העוגה מצד אחד - לא לאבד אותו ומהצד השני להיות לבד ולעשות תשטויות שכרגע לא יכולה לעשות אבל זו הרגשה דיי לגיטימית ומקווה שתוכלו להסכים איתי על כך ...
אני מרגישה את האמת שהמערכת יחסים הזו היא ברמה של נשואים ואולי הבן אדם בשל לכך וכבר מיצה את כל השטויות ומחפש משהו רציני אבל אני עוד לא הספקתי לעבור שום דבר אולי פה ושם ..
אני לא רוצה לאבד אותו הוא אדם נדיר עם לב זהב באמת שאצא הכי פראירית בעןלם אם אוותר על אחד כזה ...
מה אוכל לעשות כדי שלא להרגיש תחושה של אי סיפוק .?.
תודה לכם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות