אני הולכת לפרוק קצת, התאהבתי באדם שגדול ממני בחמש שנים, הוא בקבע, היינו בקטע משהו כמו ארבעה חודשים הוא התחיל איתי, אבל לא היה יום אחד שהייתי מאושרת במהלך כל העניין, הוא שיקר לי הסתיר ממני (הייתה ועדיין יש לו מישהי שהם גרו יחד) ולמרות זאת ידעתי שהוא אוהב אותי והוא באמת דאג שאני אדע את זה, תמיד דאג שאני לא אהיה עצובה, הייתי תמימה נתתי לו להיכנס לחיי כל פעם מחדש, עד שלאט לאט הוא החל להתייחס אליי כמובן מאליו דיבר בזילזול התנהג בזילזול ולא העריך אותי ממש כמו ילד קטן ולא שחכתי שיש עוד אחת שאומנם הוא לא אוהב אותה אבל עדיין חיי איתה, החלטתי לסיים את זה ובהתחלה זאת הייתה הקלה והייתי כל כך מאושרת, ופתאום כעבור שלושה שבועות הוא לא יוצא לי מהראש פתאום אני פגועה וקצת שונאת אותו, סמכתי עליו ובסוף הוא וויתר עליי בכל כך קלות ולו יש מישהי ואני עדיין חושבת ומתגעגעת אליו, אני יודעת שאם הוא עכשיו שולח לי הודעה שהוא מצטער ורוצה אותי זה יעורר בי משהו אבל אני יודעת גם שאני אסרב כי כן למדתי, אני כבר לא אוהבת אותו אני לא מסוגלת לאהוב אותו אבל עם זאת למה אני עדיין חושבת עליו? ואיך אני מתחילה לחיות? אני מרגישה שאני לא חייה מאז שהכרתי אותו הכי מעצבן זה שהוא נתן לי את כל הסיבות לשנוא אותו אבל זה עדיין לא קורה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025