אני מרגישה בשנה האחרונה שאני היחידה שמתאמצת לשמור על קשר עם חברות שלי. אני זאת שתמיד מתחילה שיחה בוואטספ, מנסה לארגן מפגשים.. מרגישה שאם אני לא אעשה את זה פשוט יפגשו בלעדי.
אני גם עושה "ניסויים כאלה" ומנסה לראות מה קורה כשאני לא כותבת לחברה שלי הרבה זמן, והיא אף פעם לא זאת שתכתוב לי. בסוף אני תמיד אהיה זאת שרושמת במחשבה של "מה אני עושה שטויות, זאת חברה שלי ובא לי להיפגש איתה אז למה לא לרשום" אבל חלאס. מה הקטע? למה אני זאת שעושה את הצעד הראשון, למה חברה שלי שהיא אמורה להיות החברה הכי טובה שלי, לא יכולה להיות זו שמתעניינת בשלומי?
זה משפיע לי על החיי חברה. אני לא יוצאת יותר בשישי בערב כי אני מרגישה שאין לי עם מי, לחברות מהצבא יש את החברות שלהן, ואם אני לא זאת שאתכנן ואיזום לא יקרה כלום ונמאס לי להיות זאת שמתכננת את הדברים כדי לקחת בהם חלק. אני רוצה שחברות אחרות ישאלו אותי מה אני עושה היום ויזמו להיפגש איתי.
זה תסכול שאני לא יכולה לתאר במילים לא משנה כמה אני אנסה וזה גורם לי להרגיש כאילו משהו דפוק בי.
מה עושים עם זה? וניסיתי כבר לומר לה פעם אחת שאני מרגישה "שהיא מזניחה אותי" והיא אמרה שהיא מבינה ומצטערת, ואחרי זה הרגשתי לא נעים כי זה לא משהו שכיף לשמוע, ולמרות שהיא אמרה את זה היא לא משנה את ההתנהגות שלה ואני לא ארשום לה על זה שוב פעם כי עובדתית זה לא עוזר. .
כל הזמן היא רק עם חבר שלה והמעגל חברים של שניהם. וזו לא קנאה- אני באמת הכי מפרגנת בעולם, פשוט מותר לי לרצות את החברה שלי.. מותר לי לרצות להיפגש איתה גם. לא נפגשנו באמת לפחות חודש. ולאנשים אחרים יש לה זמן.. ושוב- אנחנו היינו בתיכון החברות הכי טובות, ולא נראה לי יש משהו שאני לא יודעת עליה והיא עליי.
מה עכשיו? מתסכל מתסכל מתסכל...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025