סליחה מראש על השגיאות.
אז שלום. אני ילדה בת 14. מטופלת אצל פסיכולוג בגלל דיכאון שמוביל לאנורקסיה. אחותי הגדולה עוברת דירה ואחי הקטן עלה לכיתה א'. אמא שלי תמיד אמרה לי שכשקשה לי אני יכולה לבוא אליה בכול רגע ולקבל חיבוק חם. אתמול כשהיה לי קשה מאוד אחרי ריב עם אבא שלי כתבתי לאמא שלי שרע לי(הייתי בחדרי בקומה השנייה). לא רציתי לצאת מהחדר. היא כתבה לי שיש לה כבר בחילה מהשיחות האלה. והיא התחילה לתת לי סיבות למה אני אשמה בזה. באותו רגע אני כמו יחדה קטנה תפסתי את הבובה שלי, חיבקתי אותה והתחלתי לדבר איתה. אני מפחדת לקום מהמיטה כי לא אמא ולא אבא לא באו לעזרתי ואפילו לא כתבו לי מה שלומי. אני היתעטררתי הלילה לא פעם מסיוטים ועכשיו אני מחבקת את הדובי שלי ובוכה שוב. האינטרנט לעט לעט מחליף לי את השאלות שילד צריך לישאול את ההורים. זה גם מלחיץ. כול דבר שאני יכולה כרגע לומר זה הצילו.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025