הרבה שנים שאני מוצאת את עצמי שקשה לי לאכול באותו בית ושולחן עם המשפחה שלי.
תמיד שאני רוצה לנשנש משהו אני מתביישת, אני אוכלת בסתר ומחביאה את הראיות או אוכלת רק שאף אחד לא נמצא בבית.
מרוב שזה מפחיד ומלחיץ אותי אני אפילו סוגרת את הדלת ונלחצת שמישהו דופק על הדלת, אני מהר מחביאה הכל.
אני מרגישה לא בנוח לאכול איתם באותו שולחן ולפעמים עוברת לאכול בסלון או בחדר, גם בערבי וימי שבת (אף בעיקר בשבת) אני שונאת שאנשים שואלים אותי מה אכלתי, בעיקר ההורים שלי ולרוב אני לא עונה או משקרת.
אני גם שונאת שהם שואלים אותי מה אני מכינה לאכול, אני לא יודעת למה זה מעצבן אותי כל כך אבל לרוב אני לא עונה לאבא שלי בכלל לא כי אני במילא שונאת אותו מוות ולאמא שלי אני עונה מדי פעם בלית ברירה ואני אותה פחות.
אם אני רוצים להכין מאכלים לא בריאים או שהם יודעים שאני לא טובה בלהכין אותם לרוב אני לא אכין אותם כלל.
אני חושבת שזה נגרם בעיקר בגלל שלמשפחה שלי יש נטייה מאוד שיפוטית ולא נעימה אליי, בעיקר להורים שלי שתמיד יש להם מה להעיר לי תמיד, זה גורם לי להרגיש מושפלת ולא טובה בכלום.
האם זה לגיטימי איך שאני מרגישה? זה לגיטימי איך שהם מתנהגים? מה אני יכולה לעשות כדי להתמודד? תודה לעוזרים וקוראים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025