אז אני ילדה מעולה באמת, אני בת 16 - לא יוצאת למסיבות, לא שותה, רוב הזמן מבלה בבית בחדר, מוציאה ממוצע מעל 95+. ולא. לא רשמתי כדי להתגאות, אני יכולה להיות ביקורתית לפעמים ואחת שבאמת עומדת על שלה ויורדת על נקודות חלשות של אנשים.
המשפחה שלי (במיוחד ההורים ואח שלי שעדיין בבית)
מתישים אותי, מעייפים אותי וגורמים לי ממש להיות בדיכאון. וכמובן - אף פעם לא גאים בי.
למשל- אם קיבלתי ציון גבוה בבית ספר אבל לא ניקיתי את הבית אמא שלי תצעק עליי שעות שאני עצלנית וכפוית טובה כי לא ניקיתי את הבית (ואם להיות כנה, באמת אין לי חשק.)
אמא שלי דתייה, היא יודעת שאני אתאיסטית אך עדיין רומזת לזה שלמשל לא שמרתי כיפור אז "תקעת לי סכין בגב" (לא הייתי בבית באותו זמן. אני מכבדת אותה ולא אסתובב עם טלפון. אפילו לא בשבת)
אבא שלי אומנם לא דתי אבל כיצאתי מהבית עם חולצה קצרה שרואים קצת את הבטן וג'ינס קצר הוא העיר לי באמצע הרחוב "מה זה הלבוש הזה" ונפגעתי קשות, מאז אני קצת יותר חסרת ביטחון.
המשפחה שלי לא מעריכים אותי, ואיבדתי תקווה כמעט בהכל, אני ממשיכה ללמוד ולהשקיע למרות שאין תמיכה כל כך והם רק עסוקים במה שרע בי. אבל אני לומדת בשביל עצמי ולא בשביל לרצות אותם.
בנוסף אח שלי בן 22 תמיד מציק לי ואפילו היה מרביץ לי שהייתי קטנה יותר אבל אמא שלי תמיד הגנה עליו. הוא משועמם רוב הזמן, מעשן ואפילו התחיל עם חברה שבאה אליי וכשסיפרתי לאמא שלי היא התעלמה.
אז השאלה שלי היא כזאת: האם זה סתם דברים שקורים במשפחות רגילות ונורמליות? האם אני סתם מגזימה? בבקשה תתנו לי עצות איך לעבור לפחות עד גיל 18.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025