לא יודעת איך להתחיל, אבל אני די מבואסת.. אני בת 18 ואף פעם לא היה לי חבר, זה לא שלא מתחילים איתי, כן מתחילים מידי פעם אבל לא באמת.
היה לי בערך 3 אנשים שהיו קרובים לבני זוג, אבל לא באמת בני זוג, גם תמיד אצלי הכל מסובך ומטומטם
אני לא מבינה איך אין לי חבר וזה מתסכל אותי ברמות, באמת, זה נשמע מתבכיין ברמות אבל באמת אני מרגישה שאף אחד לא שם לב לכמה נפלאה אני, באמת לא מהשתחצנות. פשוט אני מרגישה שהבנות הכיבכול ביציות ורעות לוקחות את כל הבנים, וזה כל כך לא אני! זה לא פייר, אשכרה לא היה לי חבר אף פעם ולכולן כן.. זה באסה רצח, אף פעם לא התנשקתי, התחבקתי, החזקתי יד ואני בת 18! משפיל ועצוב בטירוף.
אני אמורה פשוט להמשיך לחכות? מה לעשות הלוואי שבאמת יהיו לכם עצות:(
רק בגלל שזה אנונימי אני מסכימה לעצמי להגיד שאני מרגישה מפוספסת, אני מרגישה שאני לא אמורה להיות בתולה בכלל, שבגיל 16 כבר הייתי מוכנה. פשוט לא היה מישהו מתאים ואני קצת עצובה על כל הסיטואציה.. מתי יבוא התור שלי שמישהו ידאג לי כל הזמן? יאהב אותי? ישלח לי הודעות? וכל השטויות הקיטציות האלו
הלוואי שבנים זה היה יותר קל.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות