אז ככה אני כבר דיי מיואשת מעצמי , אני כל יום עוברת יום נאחס יותר מהשני , מתחילה כבר לחשוב שאני מתחילה לאבד את החברות שלי , את המשפחה שלי , את כל מי שאוהב אותי .. ההורים שלי גרושים ושתיהם לא פה ולא פה .. זאת כבר תקופה ארוכה שפשוט אין לי כוח לכלום , ליפני שאני הולכת לישון מפעמים אני אומרת לאלוהים בבקשה אל תיתן לי לקום בבוקר, אני ואמא שלי אין יום שאנחנו לא רבות ועם אנחנו רבות אז אנחנו לא מדברות עם אחת השניה 3-4 ימים .. אין לי כוח לקום לבית ספר אין לי כוח לכלום ואני כבר לא יכולה לישמוע מאנשים שזה '' גיל ההתבגרות" מפעמים רצות לי מחשבות בראש על באמת שבא לי כבר למות , אבל אני יודעת שאין לי אומץ אפילו לשים על עצמי מחט .. אנשים שאני אוהבת אני מרחיקה אותם ממני באמת כבר נמאס לי מעצמי אני נגעלת מעצמי כבר לא יכולה להסתכל על עצמי במראה ! וממש בלי לבכות אבל אני לא יכולה , אני יכולה ליבכות אבל לא יכולה לעשות את זה ליד כולם אין לי רגע אחד לבד חוץ מבמקלחת . עם יש למישהו פיתרון איך לשנות את ההרגשות שלי איך לקום עם יותר מצב רוח אקבל כל תגובה באהבה!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות