אני בחורה חסרת ביטחון ממש, אני לא כזה יודעת איך לדבר עם בנים ותמיד אספתי את הביטחון העצמי שלי מזה שנמשכים אלי חיצונית, כאילו זה היה הקלף החזק שלי עם כמה שזה עצוב.. ואם היו מתחילים איתי או משהו אז הייתי מקבלת מזה ביטחון וחושבת שאני יפה. בקיצור אני עובדת באיזשהו מקום ויש מישהו בעבודה שלי שהוא נשוי וגם התחיל לזרוק לי מחמאות ולהתחיל איתי, צחקתי מהמחמאות והוא היה מציע לי גם לצאת כמה פעמים אבל סירבתי כזה, עכשיו הוא היה ממשיך לכרכר אחרי ודי נהנתי מזה, לא יודעת למה לא חשבתי על זה שהוא נשוי אותו רגע, אבל כאילו הייתי באה יפה לעבודה ואוהבת שהוא מחמיא לי ונמשך אלי והייתי מעודדת אותו להמשיך להחמיא לי.. כאילו הייתי מחייכת וזה ואם הוא היה אומר לי בואי נשב לבירה אז הייתי כזה אומרת בחיוך שאין לי זמן (מקטע של הפער גילאים העדפתי שלא. ובאמת תודה לאל שזה עצר אותי) עכשיו פתאום אני מרגישה שכל המשחק משיכה הזה היה קטע מגעיל ומלוכלך כלפי אשתו ואני באמת לא אדם כזה שהורס משפחות! בסך הכל רציתי קצת צומי ומרגיש לי עכשיו כאילו אני חרא של בן אדם ואני אוכלת סרטים על זה ממש, זה כאילו רק כשהגעתי הבייתה הבנתי את המצב.. התפטרתי משם והפסקתי לראות אותו כנובן, אבל איך להמשיך מהרגשות אשמה הנוראיים האלה ? נהיה לי סרט בראש שאם אשתו תדע הם יתגרשו וזה כאילו עליי..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות