אז ככה, מאיפה אני אתחיל?
אני עברתי תקופה קשה של שנתיים בהם לא ממש תיפקדתי נפשית, הרחקתי כל מי שהיה קרוב אלי בגלל הדיכאון.
עכשיו אני עברתי בית ספר, ואני ממש משתדלת לפתוח דף חדש, אבל אני מתמודדת עם הדיכאון בצורה יום יומית, וגם פיתחתי כל מני חרדות מהשנתיים הקודמות.
עכשיו שאני נהפכתי להיות אדם שנראה יותר יציב רגשית המון ילדים באים אלי שאעזור להם בדיכאונות/חרדות/אנורקסיה שלהם, אני אדם שמאוד אוהב לעזור, אבל ממש לא מצליחה להכיל את עצמי, אני עושה כל מה שאני יכולה בשביל לעזור, אבל זה קשה לי, אני יודעת שאני האדם שיכול הכי להבין את אותם האנשים, אבל זה באמת הרבה אנשים, ואני צריכה להיות שם בשביל כולם, ולפעמים אני לא מצליחה ונכנסת מזה לחרדות, כל יום אחד מהם מספר שהוא עשה משהו, מרגיש משהו, אני כל הזמן צריכה לשדר להם שאני חזקה ויכולה להכיל הכל, אבל האמת שאני נשברת על בסיס יומי, וכל כמה זמן אני מפתחת חרדה חדשה.
הגעתי למקום שאני כבר לא יודעת מה לעשות, אני מאוד רוצה כבר לא להיות, אבל האחריות שאני מרגישה כלפיהם עוזר לי, ומצד שני הורס אותי, אני מרגישה מאוד לבד.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות