סבתא שלי תמיד מבקשת ממני עזרה ואני תמיד עוזרת לה ועוזבת הכל..
אבל היום זה היה הכי גרוע, חברות שלי תיכננו להגיע לביתי לעשות מסיבה , וכמובן שאמא שלי הרשתה לי..
אבל, אז סבתא שלי התקשרה עליי וביקשה שאני אלך לרשום אותה לתור לרופא ולבקש הפנייה...
ואני יודעת שהמשפחה זה קודם כל ולפני הכל, אבל ידעתי שחברות שלי מגיעות מהעיר אבל הן גרות רחוק ממני..
ולא רציתי לדחות את זה ולבסוף אמרתי להן לא להגיע וביטלתי את זה.
וכסבתא שלי ביקשה אמרתי לה שקבעתי עם חברות..
ואז ביטלתי את זה והתקשרתי לסבתא שלי להגיד לה שאני מגיעה וכמובן שעדכנתי את אמא שלי לפניי שהתקשרתי עלייה , והתקשרתי עלייה ואמרתי לה שאני מגיעה וסבתא שלי אמרה שלא צריך היא העבירה את התור למחר.. והיא לא נשמעה לי כועסת וכמובן שסבתא שלי התקשרה להתלונן לאמא שלי ולהשפיל אותי ולספר בכמה שאני נכדה גרועה ושאני לא עושה כלום כרגע ולא חושב על העתיד שלי.
ואני בסך הכל בת 11 ואין לי מה לחשוב על העתיד..
בקיצור היא דיברה איתה והשפילה אותי בשיחה עם אמא שלי ..
ואמא שלי התקשרה עליי ואמרה לי לכי מיד לסבתא תבקשי ממנה סליחה! והיא גם קיללה אותי קצת והכל..
והרגשתי אשמה במשהו שלא עשיתי בסך הכל..
התארגנתי לסבתא שלי יצאתי והגעתי לסבתא שלי..
היא פתחה לי את הדלת ויש נכנסה לסלון ונשכבה..
ברגע שבאתי לבקש ממנה סליחה היא אמרה לי לא צריך שום סליחה את ילדה שאני כבר לא מכירה וכמובן שהשפילה אותי ואמרה לי שאני ילדה זרה ושאני כבר לא הנכדה שלה!
והיא השפילה אותי ברמות וניסיתי לא לבכות..
הלכתי לחדר שלה נשכבתי והתחלתי לבכות בשקט ואני מרגישה שאני ילדה זבל ושאני כבר לא חשובה לה וגם התעוררתי לבוקר חרא ובקיצור זהו..
מה לעשות?
יש לי משפחה לא קלה.. אז בבקשה פתרונות אמיתיים ולא סתם ככה...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות