אני ובן זוגי כבר 3 וחצי שנים ביחד, אוהבים ממש, ורואים עתיד ביחד. אני בת 20 והוא בן 23.
אתמול שלף עליי פצצה שהגיע להחלטה לטוס לדרום אמריקה לתקופה של 4 חודשים, לחזור ולהתחיל תואר ראשון ולהתחיל בחיים.
אחריי הרבה ריבים ובכי כל היום אחרי שאמרתי לו שנפרד ושאני לא אחכה לו הבנתי שאם אגיד לו אתזה הוא בטח גם לא "יחכה" לי בדרום אמריקה ויתחיל עם בנות או ישכב איתם. חשוב לי לציין שזה לא המטרה לשמה הוא טוס, הוא טס לטייל ולא כדי להכיר בנות.
החלטנו בסופו של דבר שאני אחכה לו בארץ, והוא לא יעשה שום דבר שייפגע בי במשך כל ה-4 חודשים האלו בדרום אמריקה.. אבל עדיין צורם לי בלב ואני עצובה כלכך.. הוא רוצה לטוס לבד לשם. ולפגוש אנשים ולהתחבר אליהם לטיול (לחבורה של בנים) אבל אני יודעת שגם בחבורות האלו יש שם בנות ואני ממש קנאית אני לא רוצה שיטייל שם עם בנות או יחווה איתן את החוויות האלו שם שיזכור לתמיד.
קשה לי עם זה! קשה לי עם זה שבנות יהיו חלק מהעולם שלו. ברור לי שהוא לא ישכב איתן ולא יתנשק ולא יחליף איתן שום מילה שעלולה לפגוע בי אבל עדיין קשה לי מאוד מאוד..
אני באמת חייבת עזרה, יעוץ, תמיכה ממישו שעבר אתזה.. אני סומכת עליו בעיניים עצומות אבל כלכך קשה לי עם הבחירה שלו, לעזוב הכל ל4 חודשים אני מפחדת גם שכשהוא יחזור אז הוא לא יהיה אותו דבר מה שהוא היה.. או שאולי הוא לא ירצה אותי יותר שיבין שיותר כיף לו החופש.. הלבד.. שלא צריך לסמס לי לאן הוא הולך ומתי הוא חוזר ואיפה הוא..
בקשה עזרה..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות