כן
שלום, שמי סיוון ואני הגעתי ליחידה שלי לפני כמעט חודשיים.
הגעתי בהתרגשות שיא לסדיר, רציתי את זה מאוד, להגיע למקום שהגעתי, להכיר את האנשים ולהפוך את זה לשנתיים באמת טובות (עד כמה שאפשר חחח).
אבל בשנייה הכל התהפך לי בבום, מיום ליום הכל התדרדר, אני בודדה שם, בלי חברים. יש לי עוד 3 אנשים בצוות ששמעתי שהם דיברו עליי מאחורי הגב, כל הזמן מתעלמים מהקיום שלי ופשוט מתנהגים לא יפה.
עכשיו אני באמת בן אדם חברותי, אני כל הזמן מנסה לשאול אותם מה קורה ולדבר איתם ולהיות נחמדה (למרות איך שהם מתייחסים אליי) ועדיין הם מתנהגים אליי פשוט בצורה לא נעימה.
לא סיפרתי על זה למפקד שלי, אבל כן נפגשתי עם קבן.
סיפרתי לקבן על כל זה, עכשיו ראוי לציין גם שאני כל הזמן בוכה בגלל זה, זאת לא תחושה נעימה להרגיש לבד, אני מסתגרת בשירותים בהפסקות ופשוט בוכה, אני חוזרת הביתה ופשוט בוכה, אני נמצאת בדיכאון ממש קשה. יש לי כל הזמן כאבי ראש ולחצים בחזה (שבבדיקות הכל יצא תקין, זה נטו בגלל המתח הנפשי בגלל מה שקורה לי בצבא), אני בקושי ישנה בלילה, בקושי אוכלת. באמת פשוט בדיכאון.
סיפרתי על כל זה לקבן, הוא הסכים איתי שאני באמת נמצאת במצוקה נפשית אך הוא אמר לי שהוא רוצה לתת לי עוד חודש ניסיון (בגלל שאני חדשה שם) ואחרי חודש נדבר.
מאז עברו כמה ימים, והתחושה עדיין נשארת. אני מנסה לדבר וליצור שיחות, מנסה להתחבר אפילו לאנשים חיצוניים (שכולם פשוט נותנים כתף קרה כי לכולם כבר יש את החברים שלהם) ואני כבר לא יודעת מה לעשות.
אני מרגישה ממש רע, לא בא לי לקום כל בוקר לבסיס, כשאני בבסיס אני מרגישה כל רגע שאני עומדת לבכות אבל אני כל הזמן מחזיקה את עצמי בשביל לא לבכות מולם. אני באמת כבר לא יודעת מה לעשות ואיך אני עומדת לעבור את החודש הזה.
נראה לכם שבפגישה הבאה עם הקבן שהיא עוד פחות מחודש, הוא יסכים להעביר אותי מקום?
כי אני באמת לא מסוגלת לספוג את זה יותר, אני כל יום רוצה להוציא כבר גימלים כדי לא להגיע לבסיס, באמת. הגעתי למצב שאני כבר לא מסוגלת ככה יותר.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025