אז ככה, הכל התחיל בכיתה ד׳ ישבתי עם אמא שלי במרפסת הכנו שיעורים בגאוגרפיה ממש סבלתי את המקצוע הזה, ואם התחלתי לחשוב לעצמי ׳מה יקרה אם אני פשוט אקפוץ מהחלון?׳ הכל ייגמר?או שבעצם משהו אחר יתחיל?׳ הייתי בדיכאון וכל הזמן שקעתי רק במחשבות האלה באותה תקופה לא ידעתי בכלל שזה דיכאון אבל עכשיו שאני מסתכלת על זה אני שמה לב , הייתי עייפה כל הזמן היו לי חוסרי שינה, הייתי בוכה בלילות מהמחשבות על זה ובקושי אכלתי.
פחדתי מהמוות כי לא ידעתי מה יבוא אחרי וזה ממש הלחיץ אותי, חשבתי אני אהיה בסביבת אנשים שאני אוהבת זה יעשה לי טוב ושלא תטעו זה עזר אבל כשהגיע הלילה המחשבות היו גוברות ויחד איתן גם הבכי.
כשהגיע החופש הגדול לא יצאתי מהבית כמעט לט היה לי חשק אני זוכרת שהייתי בוכה מלא בלילות לא רק בלילות אפילו המשך היום הייתי מסתגרת בשירותים בוכה ויוצאת כאילו לא קרה כלום.
כשהשנה החלה המחשבות נעלמו לאט לאט מאוחר יותר בכיתה ו׳ צץ לי סרטון ביוטיוב והכותרת שלו הייתה ״למה אנחנו חיים?בשביל למות?״ חשבתי על המשפט הזה לעומק וזה כן מאוד החזיר אותי לתקופה ההיא בכיתה ד׳ אבל גם זה נעלם מאוד מהר.
עכשיו אני בכיתה ז׳ את האמת שאני בת 12 אבל לא יכלתי לרשום את זה והיום עכשיו המחשבות האלה פשוט צצו ואני כותבת את זה עם דמעות בעיניים ואני פשוט מרגישה שאנחנו חיים בשביל למות, בשביל מה להשקיע כל כך? לקום בבוקר ללכת לבית ספר ולהשכיל אחר כך להתקבל לעבודה להביא ילדים לדאוג להם בשביל אני צריכה את כל זה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025