אני וחברה שלי יום אחת הלכנו לפארק בלילה ושם הכרנו שתי ילדים דיברנו כמה שעות ואז החלפנו טלפונים ופתחנו קבוצה כי הם היו נחמדים בסך הכל .
לא דיברנו ולא נפגשנו יותר מחצי שנה (הם היו בי״א ואנחנו היינו ב-י׳ ) אחרי חצי שנה אני וחברה נפגשו עם ילד אחד כי החבר שלו לא יכל להגיע, ואז קרה ככה שאני נפגשתי איתו לבד כי חברה שלי לא יכלה יום אחד ומפה ושם נפגשנו בפארק ביחד לבד , היה ממש כיף וממש התחברנו ואז ראיתי שהוא היה ממש בקטע שלי ואני לא יודעת פשוט דחיתי אותו כל הזמן כי לא ידעתי מה אני מרגישה כלפיו כי בחיים לא התאהבתי במישהו ואז כל פעם אני הרגשתי כיאלו אני יותר ויותר מחבבת אותו אז הצעתי לו ללכת לסרט אבל לא התנשקנו וכלום (הוא היה ממש מבולבל כי דחיתי אותו מלא פעמים ) אז אחרי הפגישה הזאת הרגשתי שכל פעם הוא יותר נפתח אלי אז , רציתי להיפגש איתו עוד והרגשתי שהוא מתרחק ממני כי הוא אמר שהוא לא יכול להפגש מאז אז חשבתי שהוא חושב שקשה לו לראות אותי כי הוא חושב שאני לא מחבבת אותו ופשוט אמרתי לו שאני כן ביום אחר שנפגשתי איתו ואז הוא אמר ומאז אנחנו כבר חודש חברים —- רק יש בעיה אחת אני לא נמצאת איתו בבצפר ובשום מסגרת והוא ובקושי בטלפון כי הוא נוסע באופניים כל היום וכשאנחנו מדברים אנו מדברים בדרך כלל בטלפון על הפגישות שלנו זה היה לי כלכך מוזר שהתחלתי לחשוב שאולי הוא משחק בי כי הוא לא מתקשר ובקושי שולח הודעות (וכן אני יודעת שזה נשמע לא כזה טוב אבל אני לא נמצאת איתו במסגרת אז אני לא יודעת מה קורה כל רוב היום ) והוא בעצמו אמר לי שהוא בקושי בטלפון , אבל כל פגישה שלנו אני רק מרגישה שהוא יותר רוצה שאני אתקרב אליו ומזמין אותי לצאת למקומות ומדבר על המשפחה שלו .
הקטע שאני לא מבינה רק אם הוא בכלל חושב עלי ומתגעגע או שרק אני ככה ואיך אני בדיוק מספרת להורים שלי שיש לי חבר בלי לצאת רע כי הוא בן 17 ואני עדיין בת 16 והוא בכלל לא מהעיר שלי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות