אני כיתה יא שנת הבגרויות. עד לפני כמה חודשים היה לי חבר היינו חצי שנה ביחד , חבר ראשון , אהבה ראשונה,סקס ראשון. הוא היה כל מה שרציתי בחיים לא אהבתי מישהו ככה אף פעם הגעתי איתו לרבדים שלא הגעתי עם אף אחד אחר בחיי. היינו כל היום ביחד עשינו הכל ביחד הוא היה כמו בן בית אצלי. יצא שבחופש הגדול רבנו ונפרדנו , הייתי בדיכאון כל הזמן בכיתי הרגשתי כאילו דרכו לי על הלב. תמיד חשבתי שנחזור. שחזרתי למקיף מהחופש גיליתי שהוא בקטע עם הילדה שהוא אמר לי תמיד לא לדאוג לגביה . במהלך המערכת היחסים שלי ושלו היא תמיד הייתה שולחת לו הודעות וזה היה דיי שקוף שהיא דלוקה עליו. הם כרגע ביחד והם חוגגים חודשיים. אני לא מפסיקה לחשוב עליו ואני באמת רוצה להמשיך הלאה כמו שהוא המשיך. מרגיש כאילו הוא התקדם בחיים שלו במלא בחינות ואני נשארת תקועה . אפילו ניסיתי לשכב עם מישהו אבל ישר חשבתי עליו ובכיתי ועצרתי את זה. עבר יחסית הרבה זמן אז למה עדיין כואב לי?. קשה לי לראות אותו איתה כי זה באמת נראה שטוב לו יותר בלעדיי. אני יודעת שאני עדיין ילדה וזה יעבור ואני אמצא עוד מישהו אחר אבל שורף לי מבפנים ואני לפעמים בוכה. ישלי חברות אבל הן לא מבינות אותי כלכך ולא יכולות להכיל אותי מספיק. אני מרגישה בודדה . ההורים שלי לא מחסירים ממני כלום והציונים שלי על הפנים. אני באמת רוצה שרק יהיה לי טוב אבל אני כלכך שבורה. לא יודעת מה לעשות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025