אז קוראים לי רומי (שם בדוי) ולחברה הכי טובה שלי קוראים אלי (שם בדוי).
אני ואלי מכירות מכיתה ג והיינו חברות הכי טובות הרבה זמן, כשהיינו ביסודי תמיד הצלחתי יותר ממנה. היא הייתה בעודף משקל ולא הייתה מודעת למראה שלה ולא הלך לה טוב בלימודים, אז היה לי יותר קל להיות לידה כי הייתי המוצלחת יותר מבנינו.
בחופש הגדול שבין היסודי לחטיבה אלי עשתה דיאטה רצינית וירדה למשקל תקין ופיתחה שרירים, בנוסף לכך שתינו הלכנו לאותה חטיבה אבל בניגוד אליי, שלא התקבלתי לחטיבות אחרות, אלי התקבלה ל2 כיתות מצויינות ובחרה בחטיבה שאני הולכת אלייה כדי שניהיה ביחד.
עכשיו אנחנו בכיתה ח' והכל מצליח לה יותר ממני, כבר שנתיים שיש לה את הממוצע הכי גבוה בשכבה והיא נמצאת בבר אילן למתמטיקה ותוכנית מצטיינים של אוניברסיטת תל - אביב בזמן שאני הקבצה ב באנגלית ובמתמטיקה.
לא נעים לי שאני מרגישה ככה כלפיה כי היא תמיד פרגנה לי ועזרה לי אבל ממש קשה לי לעזור לה ולתמוך בה כשהיא אומרת שהיא מכוערת וכלול לא הולך לה כי זה ברור שהיא לא מכוערת וכל מה שהיא רוצה הולך לה. אני מקנאה בה כי החיים שלה מושלמים והיא גרה בבית יקר וטסה לחול 3 פעמים בשנה וזה נראה כאילו אין לה בעיות בזמן שלי שום דבר לא עובד. לפעמים כשאני מקבלת ציון טוב ושמחה אז היא לא רוצה להגיד לי את הציון שלה ואני יודעת שזה בגלל שהיא מרחמת עליי שגם כשהולך לי טוב לא הולך טוב יותר.
אני רוצה להפסיק לחשוב ככה ולפרגן לה כי היא הייתה חברה טובה בשבילי הרבה זמן ואני מרגישה כאילו נכשלתי ב"מבחן החברות)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות