שלום לכולם. הייתי בקשר עם בחור שנה. זו הייתה ידידות קרובה למרות שלשנינו היו רגשות אחד לשנייה, בגלל המון סיבות לא יכולנו להיות ביחד. הוא גם נמנע מיחסי מין. הבעיה שהוא סכיזואיד, עם עבר פסיכיאטרי שזה אדם שלא יכול להביע רגשות ומנותק לחלוטין מהסביבה. אני הייתי הבנאדם היחיד שבא אליו הבייתה (למעט המשפחה) בשנים האחרונות. גם הם בקושי באים אליו והוא אליהם. יש לנו ראש משותף יכולים לדבר שעות. הבעיה שאני כל הזמן הרגשתי שהוא צוחק עליי, לא יכולתי להאמין שהריחוק שלו נפשי. והוא היה נפגע שאני לא מאמינה. היו לנו הרבה ויכוחים על העניין הזה. אבל כמה שרציתי לבוא לקראתו, כמה שאמר שאני טועה במה שאני חושבת היה לי קשה. כמה פעמים התנתקתי ממנו, והוא היה מבקש שלא נתנתק, שזה מה שיכול. לפני חודש התנתקתי ממנו. אבל במסגרת משותפת אנחנו מתקראים פעמיים בשבוע. אמנון הפסיק לאמר שלום והתנהג כמו ילד בן 4. אמרתי לו שאפשר שלום שלום וכו. אפשהו חזרנו לדבר, אני שוב התחלתי להיפגע ממנו (הוא יכול פתאום להתעלם ממל כמו אויר ואחרי חצי שיה כאילו כלום לא קרה). ואז אתמו בימים האחרונים אחרי שכתבתי לו שהוא מחק עלי כל הזמן, ועונה שזה לא נכון, שלצערו אני לא מבינה אותו ואת כוונותיו, ושאני טועה בכל מה שאני חושבת. ואני אמרתי שכבר לא מאמינה. ביטל את החברות בפייס ומתעלם ממני כמו אויר. עכשיו לצערי אני בדיוק ההפך מממנו, אני אימפולסיבית וחייבת לברר דברים. כתבתי לו מה ראה, הוא לא עונה. מתעלם לגמרי. בלי הסברים. אני מרגישה דחויה, מושפלת. מרגישה שהוא שמח שאני רודפת אחריו לקבל תשובה. מאתמול אני פשוט הרוסה. מישהו שהיה ככה קרוב אחי מתנהג ככה. אני אציין שהוא באמת נראה טוב, וגם אני. אבוא חא למד אבל חכם מאד ואני סיימתי עכשיו דוקטורט. הרבה מחזרים אחריי וגברים מוצלחים ממנו(הוא עובד חצי משרה ) ואף אחד לא מעניין אותי. מאז שדוחה אותי נהייתי אובססיבית אליו ובדיכאון. איך אני יוצאת מתחושת המושפלות, חוסר הבטחון העצמי וההרגשה שהייתי ללעג שנה שלמה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות