איבדתי את עצמי. פשוט ככה.
מעולם לא היה לי ביטחון עצמי, מעולם. תמיד מקטינה מערכי, תמיד מחפשת מה לא טוב, תמיד זוכרת רק את הדברים הרעים שהסביבה אומרת עליי ולא את הטובים. תמיד.
זה השתפר , בצבא. בשנתיים ששירתתי הכרתי מלא אנשים, פיתחתי חברויות, ישבנו שעות אל תוך הלילה עד הבוקר דיברנו וצחקנו, הייתי אני - באמת אני. אמרתי את מה שאני חושבת, בלי לחשוב פעמיים. פשוט הייתי אני. והבנתי שבאמת כיף לאנשים איתי.
עד שהוא נכנס לחיים שלי. הוא מדהים, באמת שהוא מדהים. ושום דבר מזה לא באשמתו.
הוא היה איתי בבסיס , לא היינו ידידים או משהו, סתם זרקנו הערות אחד לשניה מדי פעם ופה זה נגמר. השתחררתי והוא שלח לי הודעה - נפגשנו כמה פעמים והשאר זה היסטוריה.
מאז 10 חודשים.
אני לא יודעת מה , ואני לא יודעת למה , אבל איבדתי את עצמי מאז שאני איתו. חזרתי לחוסר ביטחון, חזרתי ללא להבין למה אנשים נהנים להיות איתי, וכמובן שאני מקרינה את זה החוצה ואנשים מתרחקים. כבר כמה זמן שאני לא זוכרת מה זה לומר משהו שבאמת בא לי לומר בלי לחשוב על זה יותר מדי כדי לצאת מתוחכמת. אני לחוצה לפני כל פגישה שלי- אם זה איתו, אם זה עם חברות. שאני אנשים את זמנם כדי שלא ישתעממו ולא ירצו להיות סביבי.
הוא כזה מושלם- וכל כך שלם עם עצמו. בחיים לא ראיתי כזה סוג של ביטחון - מהסוג השקט והצנוע אך יודע מה הוא שווה. כל כך בא לי להיות כמוהו, כל כך בא לי להשלים עם עצמי ובאמת להזכר איך זה להיות אני ולא לנסות להיות משהו אחר. אבל אני לא זוכרת ! פשוט לא זוכרת איך עושים את זה.
הוא אוהב אותי, הוא סומך עליי, הוא לא קנאי לי יותר מדי. יש לו את החיים שלו והחברים שלו. הרבה חברים.
בשישי בערב אנחנו מבלים בדרך כלל בנפרד - הוא עם חברים שלו ואני עם שלי. ואני כל כך מחפשת עם מי לצאת רק בכדי לעשות משהו כדי לא לצאת פתטית חסרת חברים.
הוא לא שופט ולא כלום , הבעיה היא בי. אני פשוט לא רוצה לאבד אותו ואני כל כך מפחדת שאני לא מספיק.
אשמח לעצות איך אני יכולה לחזור להיות אני שוב
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות