הייתי בזוגיות במשך 7 חודשים עם גבר שמבוגר ממני ב-17 שנים, גרוש טרי עם ילד.
הקשר הזה התחיל כמשהו לא רציני עבור שנינו אבל עם הזמן הלך ונהיה רציני.
עברנו יותר מידי דברים קשים ב-7 חודשים שרק הפכו את הזוגיות הזו לקשה ומורכבת אבל נשארנו ביחד בגלל תשוקה ואהבה.
לאורך הקשר הרגשתי שהוא לא מספיק שם, לא מספיק אוהב ולא מספיק מכיל אבל אני מהצד שלי רק המשכתי לתת.
הייתה לנו פרידה של 3 שבועות וחזרנו. בפרידה הזו הוא פשוט יצא לי מהחיים ואני רדפתי אחריו עד שבסוף הוא חזר.
אחריה היינו עוד חודשיים ביחד. אלו היו החודשיים הכי טובים שהיו לנו! הוא עבר דירה ואני עיצבתי אותה, היה לו חשוב שהדירה תהיה לטעמי ושאני אבחר הכל. כמה ימים לפני שנפרדנו הוא הכיר לי את אבא שלו, דיבר איתי על לספר לבן שלו, בן 7, עלינו, הוא נתן לי מפתח לדירה שלו ואפילו דיברנו בצורה עקיפה על מגורים משותפים בעוד מספר חודשים.
באחד הימים הוא הגיע אלי לדירה והתנהג ממש ממש מוזר. בבוקר החלטתי לבדוק את הפלאפון שלו וראיתי שהוא דיבר עם מישהי שהתחילה איתו בפייסבוק במשך 40 דקות. כשביקשתי הסברים הוא פשוט יצא מהדירה שלי לעבודה ואמר לי שנדבר בערב כי ככה הוא לא מסוגל.
עד היום לא שמעתי ממנו ועבר כבר חודש +. כל זה למרות ששלחתי לו שתי הודעות בהפרש של שבוע שאני מבקשת שנדבר אבל הוא פשוט התעלם.
מה נסגר עם גברים? למה לתת לי תחושה כזו אחרי שנתתי את כל כולי בזוגיות הזו ובשבילו. עשיתי למענו מעל ומעבר והוא פשוט נותן לי תחושה שהייתי חסרת כל משמעות עבורו. למה לסיים מגעיל? איך אנשים מתנהגים ככה.. אין יום שאני לא תוהה אם הוא אהב אותי בקשר הזה, אם הוא היה מזוייף איתי, אם הוא בגד בי
אני כבר יוצאת לדייטים עם גברים אחרים אבל כל כך פגועה ובאמת לא מצליחה להתגבר על התחושה הזו.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות