שלום
אני נמצאת בזוגיות כבר שנה, עם בחור מקסים בן 26.
יש לנו כימיה נפלאה, וככ הרבה נושאים משותפים וכיף לי איתו ונחמד לי איתו.
אני כבר מקיימת דיון של שבוע עם עצמי ועם חברה טובה שלי, ומגיעה למסקנה שאף פעם לא הרגשתי רגש רומנטי אמיתי אליו.
הכרנו כשהוא הסתכל עליי שעה באיזה בר ובסוף ניגש והתחיל איתי , והוא היה ממש חמוד ומגניב.. רקד איתי ועם חברות שלי
הרגשתי שכן בא לי להכיר אותו
יצאנו לכמה דייטים, שכבנו אולי 8-9 פעמים
עד שהוא כבר התחיל להגדיר אותנו כזוג.. ואני גם מצאתי לנכון להגדיר אותנו ככה.
החיבור עצמו הרגיש לי נורא טבעי, אבל אף פעם לא מצאתי את עצמי מתרגשת לידו. מתרגשת כאילו מהלב. שמשהו זז שם בלב מבחינה רומנטית.
הוא מאוהב בי, אני יודעת. הוא לא אומר את זה, אבל אני רואה את זה בהתמסרות שלו אליי ובמבטים שלו.
כן תמיד כשהוא רוצה אותי אני שם בשבילו.
וכן, כשאני מרגישה לבד, אני מחפשת אותו..ורוצה אותו איתי והוא תמיד שם.
אבל כשאני חושבת על מצב שהוא יבגוד בי, זה לא עושה לי כלום.
וכשאני חושבת על מצב שהוא לא ירצה להיות איתי יותר, זה גם לא עושה לי כלום.
לקח לי זמן להבין את זה..
אני בדילמה עם עצמי
אני לא רוצה לפגוע ברגשות שלו ולצאת ביץ' כי זו ממש לא הכוונה שלי
אני גם לא מרגישה שאני יכולה פתאום אחרי זוגיות של שנה פשוט לקום וללכת בטענה שאני לא מרגישה כלום.
אני פשוט הייתי נטרפת אם הייתי במקומו...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות