היי!
אני תלמידת כיתה י"א בת 17.
יש אצלי בכיתה ילד חמוד מאוד שאנחנו בקטע.
מכיתה ז' היה בנינו קליק וחיבור חזק מאוד.
אין לי ידידים, הוא היחיד. היחיד שבאמת הצלחתי להתחבר אליו והוא אליי.
פחות או יותר מכיתה ז' אנחנו ב"קטע" כל החברות שלי טוענות שהוא דלוק עליי והוא את מראה את זה. (מבטים, מחמד, קרוב אליי וכ').
אני לגמרי בעניין שלו עוד מכיתה ז' ומתה שזה כבר יקרה בינינו..
יש רק כמה בעיות :
1. שנינו ביישנים בהגזמה... לאף אחד מאיתנו אין באמת אומץ לעשות את הצעד הזה כי אני ילדה מאוד ביישנית וסגורה ומאוד חסרת ביטחון.כמובן שאני עובדת על זה אך עדיין אני לא יכולה להתחיל איתו פשוט.. הוא רומז לי שהוא בעניין אבל גם לא עושה את הצעד והמאמץ להיות איתי .
הבעיה השנייה והעיקרית הוא החבר הכי טוב שלו.
מאז כיתה ז' אני לא סובלת את אותו ילד, והוא לא אותי.
יש לנו משהו אחד נגד השנייה. פשוט שנאה כזאת.
אף אחד לא מושלם, אבל הטא פשוט ערבוב של כל התכונות שאני שונאת אצל אנשים.
בשום רמה אנחנו לא מצליחים להגיע לרמה דל תקשור בנינו, ולרוב יש פשוט מבטי שנאה קרים.
הילד הזה החבר של הקראש שלי (אין לי מושג איך זה קרה ומה הקראש שלי עושה עם הילד הזה .) אבל זה קרה.
אחד התכונות הטובות אצל הקראש שלי זה שהוא מאוד נאמן לחבריו. אני יודעת שחברים אצלו באים מקום ראשון, וכמובן שהרבה יותר חשובים לו מבנות. (כמובן שאני יכולה להבין אותו..)
אין מצב שהוא יעדיף אותי על פני חבר שלו, ואני גם לא רוצה להגיע למצב שבו הוא צריך לבחור.
חשבתי פעם על האופציה שבה הוא יכול לשלב ומשום מה אני לא רואה את זה קורה ולי זה לא עובד.
קשה לי להיות עם ילד שהחבר הכי טוב שלו אויב שלי.
מה לעשות? האם לנתק קשר שיכול להיות כל כך טוב ויפה רר בגלל אותו ילד? או שללמוד לקבל את חבר שלו ולהתחבר אליו למרות הכל?
תודה מראש, ילדונת.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות