היי
טוב אז אוף, אני ממש מתוסכלת.
תמיד כשאני נמצאת בסביבת אנשים שאני לא מרגישה ממש בנוח איתם, או ,אם לומר את זה אחרת, בסביבת אנשים שאכפת לי מה הם חושבים עליי, בעיקר כשנראה לי שהם לא חושבים עליי טוב במיוחד ואני מפחדת להחמיר את המצב, אני פשוט לא מצליחה לדבר, זה ממש מעורר רחמים , זה כאילו אומרים לי משהו, ויש לי בראש תגובה שנונה ,או לפחות נורמלית אבל אני פשוט לא מצליחה להוציא אותה החוצה ובמקום זה אני אומרת משהו ממש מפגר, או ( ו)קצר מדי, ואם אני נמצאת לבד עם הבנאדם , זה ממש מביך ולא נעים.
וזה ממש מרחיק ממני אנשים, אנשים מפחדים להגיע למצבים מביכים, אז הם בורחים מהם, ולי ממש קשה להתחיל שיחה, וגם להמשיך אותה בהתחלה, אבל אחכ , אני כן מצליחה לדבר, ואני סהכ אשת שיחה נחמדה, אבל אני פשוט רוב הזמן שותקת , ואני רוב הזמן בצד כי אף אחד לא טורח לנסות לדבר עם הביישנים( לא שאני אחת כזאת, אבל אני פשוט לא מדברת והיחס אליי הוא אותו דבר) ואני יודעת שכדי להיות חלק מהחברה צריך מקום כלשהו בה, ובשביל זה צריך אופי. ויש לי כזה , הוא פשוט תקוע בפנים כשאני נמצאת בסביבת בני גילי, ובעיקר כשמדובר בבנים, זה כאילו המוח שלי פשוט מפסיק לתפקד, וזה מלווה גם בהתנהגות מטומטמת ממש, ודייי, אני לא עושה את זה בכוונה, אני לא יודעת למה זה קורה ואני לא יודעת מה לעשות עם זה, ובאמת נמאס לי מזה
עם חברות אני הבנאדם הכי חופר בעולם, ואז אני באמת אני, אבל עם אנשים אחרים?( אני לא מדברת על מבוגרים, איתם אני מתקשרת ממש סבבה) אבל בני גילי? אני פשוט לא מצליחה לדבר בצורה נורמלית, וזה באמת ממש לא נעים לי, אני באמת אשמח לעצות רעיונות ופתרונות בנוגע לבעיה הזאת, כי היא כבר נהייתה מוגזמת ממש, וממש ממש נמאס לי
תודה!!!!! ויום טוב
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות