הי קוראים לי שירה עולה לכיתה ח ואני מתל אביב.
אני ילדה חברותית,עוזרת,תומכת,נותנת מעצמי,מייעצת ואחת שכיף להיות לידה.עם זאת אני גם מאוד בוגרת לגילי,כמו הדעות שלי כלפי דברים וכמו שאומרים ״רואה את העולם בצורה שונה ומיוחדת״.
אבל הבעיה היא פה!מה אני עושה לא נכון????האם זה אני?למה באמת?
אני שואלת את עצמי שוב ושוב למה...כי זה כבר מבאסת ממש!ואני מותשת מזה...
הגעתי לכיתה ז באנרגיות כל כך טובות.בהתחלה כולם רצו להיות איתי,עם הזמן הכרתי חבורה שנגע לי מאוד בלב.אבל אז לקראת מחצית ב׳ הן החליטו להתרחק ממני(ככה אני הרגשתי)ואני באמת שלא יודעת למה!וזה קורה כל הזמן איתי...
אנשים נדבקים עלי כמו מגנט ולאט לאט או בבום מתרחקים.אני פגועה מהן (וכן דיברתי איתן על זה הן אמרו שזה לא נכון).עכשיו החופש הגדול ולא דיברתי איתן מסוף החופש לא ניפגשתי איתן לא דיברתי איתן הגעתי למצב ששמתי שאני לא אראה את הסטורי שלהן מרוב שאני פגוע.אני מנסה ומנסה להמשיך הלאה אבל לא אני תקועה בזה.
אם משהו יכול לעזור לי אני אשמח תודה ולילט❤️
0:40
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות