אוטוטו בת 28 וטרם הקמתי משפחה. מתחילה להרגיש לחץ אטומי, איך להתמודד?

אני לא יודעת האם זה מפריע לי ממקום אמיתי ואותנטי או שמא זה מפריע לי כי זה מה שכביכול מצופה ממני שבגילי כבר תהיה לי משפחה משלי.
עדיין לא החלטתי למה זה מפריע לי והאם זה מגיע ממקום של רצון אמיתי לזה או שזה מפריע לי רק בגלל שהחברה מאותתת לי שאני בפיגור מהבחינה הזו ושאני חייבת להזדרז ולהתעורר.
אז ככה,
אני ממש בקרוב חוגגת את יום הולדתי ה-28. היום פתאום קלטתי שאני כבר אישה מבוגרת שטרם הקימה משפחה ושבקרוב אני כבר אהיה בגיל שבו זה יהיה עוד יותר קשה והסיכויים לזה רק יתחילו לרדת.
מבלי להתרברב אציין שהגעתי ללא מעט הישגים ב-28 שנים הללו, עשיתי שירות צבאי מלא ומשמעותי, רכשתי דירה משלי, רכב, סיימתי תואר ראשון ומיד לאחר מכן גם תואר שני, ביססתי קריירה מצוינת עם משכורת גבוהה, קריירה מוערכת שאני גם מאוד מצליחה בה ונהנית ממנה, קריירה קשה אבל עם משמעות, בארגון שתמיד חלמתי להיות חלק ממנו ובתפקיד שתמיד שאפתי להגיע אליו, בזמני הפנוי מתנדבת בעמותה ומתגוררת לבד, מגדלת שני כלבים וחתול.
אבל בכל מה שקשור למערכות יחסים- פשוט לא הולך לי בלשון המעטה! למעשה, בכל מה שקשור לזוגיות אני כישלון.
כמו שכבר ציינתי אני אוטוטו בת 28 ואין לי זוגיות, עד שאמצא אחת כזו, עד שאתחתן ועד שאביא ילדים לעולם, אני לא יודעת מתי זה יקרה אבל זה מפחיד כי 28 זה כבר לא ילדה, כלומר אני חייבת לתת גז ומהר,
היו לי מערכות יחסים בעבר, אך אף אחת מהן לא הייתה מוצלחת ואפילו לא רבע מוצלחת, נמשכתי תמיד אבל תמיד לגברים הלא נכונים, נכנסתי תמיד לקשרים לא בריאים שהשמידו לי את הביטחון העצמי לחלוטין, שפגעו באמון שלי כלפי אנשים,
אם זה בגידות, אם זה נטישות בלתי מוסברות, אם זה אלימות פיזית ומילולית, אם זה התעללות נפשית, אם זה אובססיביות ורכושנות ותחושה של כלא במקום זוגיות, הכל מהכל חוויתי במערכות יחסים שלי. הכל חוץ מאושר ואהבה אמיתית!
הזוגיות האחרונה שלי הסתיימה כשהייתי בגיל 24, מאז אני כבר כמעט 4 שנים לבד, כי אין לי אמונה יותר ואני מפחדת אפילו לנסות.
בגלל שהשקעתי בקריירה שלי לאחרונה 24/7, הזנחתי את עצמי, פעם הייתי רזה חטובה, ומטופחת פעם הייתי מקבלת מלא מחמאות ואפילו דגמנתי, היום לצערי שמנתי כעשרה קילו ואני נראית הרבה פחות טוב, כי השומנים כיסו גם את הפנים שלי ועיוותו את תווי הפנים, כלומר השתניתי לגמרי, וזה גם בין היתר משפיע על זה שאני חוששת לצאת לדייטים. כי יש את התמונות שלי בפייסבוק מהימים עברו בהן הייתי וואו ויש את המציאות שאני כבר פחות נראית וואו ופוחדת לאכזב.
אז למרות כל מה שהשגתי בחיים ולמרות כל מה שציינתי לעיל, הביטחון העצמי שלי ברצפה ומעולם לא באמת תפסתי מעצמי, פלוס כל החוויות השליליות ממערכות יחסים קודמות,
וכאילו שזה לכשעצמו אינו מספיק, תוסיפו לזה גם לחץ מטורף שמופעל עליי מצד ההורים ומשפטים כמו "מה חסר לך? מה לא טוב בך? למה אין לך זוגיות עדיין? למה את לא מצליחה למצוא כבר זוגיות רצינית שתוביל לחתונה? למה X, Y , Z כבר נשואות עם ילדים ואת לא?, בגילך כבר היינו הורים לשלושה ילדים שאחת מהן בת 8 מה יהיה איתך? למה את מחכה? את לא הולכת ונהיית צעירה יותר, בקרוב תגיעי לגיל שמסוכן ללדת בו, מה את רוצה לחגוג בת מצווה לילדה הבכורה שלך כשתהיי בת 60?".
תמיד חלמתי להיות אימא צעירה, תמיד ראיתי את עצמי כבר בגיל 25 נשואה ועם ילדים, והנה הכל הלך שונה ממה שרציתי.
אני אשמח לשמוע מאנשים שחווים דברים דומים איך מתמודדים, אשמח לשמוע דברים מעודדים, חוויות אישיות ועצות.