יש לי חבר כבר 3 שנים, הכרנו בצבא והשתחררתי שנה לפניו. בזמן שהוא היה בצבא ואני הייתי משוחררת, הוא הכיר שם איזה ידידה והקשר בינהם ממש התחזק. אני יודעת שהם היו יושבים ומדברים בשעות מאוחרות, היו יושבים בשמירות ביחד והיו מדברים הרבה. לא נתתי לזה יותר מדי חשיבות כי הוא היה קרוב לשחרור וידעתי שברגע שהוא ישתחרר דברים ישתנו.
אחרי שהוא השתחרר, הם היו מדברים בטלפון בשעות מאוחרות ומסתמסים. לא ממש הבנתי איך זה שהם מדברים כל כך הרבה בזמן, כשאיתי הוא בקושי היה מדבר ומתקשר, אז חיטטתי לו בפלאפון וראיתי שהיא שלחה לו סמסים שהיא מתגעגעת אליו ושהוא חסר לה. גם ראיתי שהם דיברו שעתיים בטלפון בשעות הלילה המאוחרות. כשדיברתי איתו על זה הוא התעצבן שחיטטתי לו בטלפון ושזה כלום, שהם סתם מדברים. אמרתי לו שזה מפריע לי שהוא מדבר איתה ב1 בלילה ושאין סיבה שהם ידברו בשעות האלה.
הוא לא הבין למה זה מפריע לי ולא ממש הקשיב לי. בסופו של דבר זה הגיע לזה שאני שואלת אותו- למה אתה לא מסוגל לוותר על השיחות האלה איתה, והוא ענה שהוא אוהב את התשומת לב שלה. מפה זה הוביל לפרידה ולמסקנה שהוא צריך ללכת ולהתנסות עם עוד בנות (אני הראשונה שלו) והוא הסכים עם זה שהוא צריך עוד התנסויות.
אחרי שבוע הוא התחרט ורצה שנחזור, בא אלי עם פרחים, קנה שוקולדים, נרות והכול ואמר שהוא טעה ושהוא לא צריך עוד התנסות. בסוף חזרנו.
עכשיו אנחנו ביחד אבל אני מפחדת שטעיתי ושאולי הוא כן צריך לנסות להיות עם בנות אחרות, אולי הסיבה שהוא כל כך אהב לדבר עם הבחורה מהצבא היא שאולי הוא מחפש מישהי אחרת להיות איתה. גם מאז הוא מאוד מתעצבן כשאני נוגעת לו בפלאפון, אפילו אם סתם רציתי להפעיל את השעון מעורר.
אני יודעת שהוא והידידה ההיא עדין בקשר אבל לא משהו רציני.
עשיתי טעות שחזרנו? אני מפחדת שזה יוביל לזה שהוא ירצה יותר מבחוץ.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות