שלום ותודה על קריאת השאלה,תתייחסו אליה ברצינות כי ממש קשה לי..
יש לי חבר כבר שנתיים ואני מאוד אוהבת אותו,לפני שנתיים לפני שאני והוא היינו חברים
היה לי ידיד ממש טוב(שהוא במקרה גם החבר הכי טוב של חבר שלי),לא היה בינינו שום דבר רומנטי אבל היינו נפגשים הרבה מאוד והיינו בקשר ממש טוב.
בסופו של דבר הבנתי שהוא מאוהב בי ואני וחבר שלי נהיינו ביחד.
הוא מאוד כעס עליו על זה ומאז הולא כמעט ולא דיבר איתנו.(לא איתי ולא עם חבר שלי)
ממש עצוב לי שזה נגמר ככה(לחבר שלי לא אכפת כי גם לו יש את הכעסים שלו על חבר שלו וזה נהיה סיכסוך) אבל לי לא קרה כלום איתו ואני מאוד אוהבת אותו בתור בן אדם. כמובן שניתקתי איתו קשר לחלוטין כי אני מכבדת את חבר שלי וזה לא מתאים שיהיה לי קשר איתו/מישהו אחר חוץ מחבר שלי.
אבל אם לומר את האמת יוצא לי לפעמים לחשוב עליו ואפילו להתגעגע אליו,לקוות לפגוש אותו לפעמים ולשאול אותו מה שלומו ומה איתו,לקוות שהוא עדיין מאוהב בי קצת..
נמאס לי שאני כזאת כלבה!!! יש לי חבר מדהים,יש לנו קשר כל כך אמיתי ופתאום המחשבות האלה צצות.
נמאס לי מעצמי!!!!
זה טבעי שזה יקרה?יש עוד מישהי שזה קרה לה?
אני הבחורה הכי נאמנה שיש,לא יודעת למה זה קורה לי..
הפחד המרכזי שלי בחיים זה להרגשי החמצה ופיספוס,להתחתן עם חבר שלי ולהתחרט.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות