משוחררים! 
תשכיר דירה. תתחיל להיות עצמאי
שלום,
קוראים לי שי ואני מתחפש"ש מצה"ל בעוד שבועיים. שירתתי כלוחם וכחובש קרבי בגבעתי. אני מגיע מבית דתי, ליד ההורים שלי אני עם כיפה, שומר לפעמים שבת (לאו דווקא מהטעמים הדתיים) אבל לא מעבר לזה. כל כך חכיתי לשחרור, המסגרת החונקת, השחיקה, הרוטינה החוזרת גרמה לי לחכות שזה רק יגיע. ואז זה הגיע. והכל פתוח ואני מבולבל. אז חסכתי בשירות שלי, אני משתחרר עם 13 אלף שקל בחשבון בנק, יש גם פיקדונות ומענקים בצד ובשל היותי לוחם זה מגיע ביחד למשהו של כמו 50 אלף שקל (אולי יותר). לא הייתי טיפוס חברותי, תמיד הייתי עם בת זוג ושלא הייתה משהי הייתי לבד. חברים מהבצפר לא היו יותר מדיי, חברים מהצבא נשארו בגבולות הצבא. הרבה לבד, אבל למדתי לחיות עם זה. להעריך זוגיות.
אני בצומת דרכים - להשאר בבית של ההורים או לצאת החוצה? איך חוסכים ככה? איך ממשיכים? אולי לא להתמזמז עם הזמן ולהתחיל פסיכו?
אני חושב לטוס לאוסטרליה לחודש, ללמוד לגלוש, לראות עולם, לחשוב. הרבה ים. כמו שאני אוהב.
האם לטוס לבד? איך אסתדר?
הראש אומר קפוץ למים. אני סומך על עצמי שאסתדר, שאלך להתנקות ואז אחזור הביתה ואתחיל לעשות פסיכו ומשם להתגלגל למסדרונות האוניברסיטה ואם כבר אצא מהבית אז לפחות למטרה מסויימת.
נוח לי בבית בגדול, לא אשקר. אבל מצד שני, חונקת לי הבדידות חזקה פה, בבית אני גר במושב שאין בסביבה שלו הרבה מקומות תעסוקה והמשחק של הילד הדתי שליד ההורים לא מתאים לי. וזהו, מאמין שמה שאני עובר כרגע עברו רבים וטובים לפני, לכן באתי לשמוע ולהתייעץ.
מאיפה כדאי להתחיל?
לעבוד אולי עוד? להמתין עם הפסיכו או לעוף על זה?
והחיים החברתיים, לא שווה בשביל זה להכנס לאוניברסיטה שם יש חיי חברה? אני ראיתי כל כך הרבה אנשים שאיבדו עצמם לדעת בשחרור וכבר 4 שנים מהשחרור לא עושים כלום עם עצמם, לא רוצה להיות בנקודה הזאת.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2026