אני כותב את זה עם דמעות בעיינים...
עשיתי קצת חושבים עם עצמי עמוקות, הרבה זמן אני בדעה שאני לא רוצה ילדים, אבל חפרתי בתוך עצמי והבנתי שחלק ממני זה בגלל שאני מגמגם, ויש סיכויים שזה עובר בתורשה (טוני רובינס פעם אמר שהפחד הכי גדול זה פחד במה, אבל בתוכו יש פחד עמוק יותר וזה הפחד מהשפלה עצמית) ובמקרה הזה אם יצא לי ילד מגמגם ואני יראה את עצמי בתוך הילד, זה דבר שאני לא יסלח לעצמי על זה בחיים, אני מוכן לקבור את עצמי ולא לראות את זה קורה
מהתובנה הזאת, קשה לי ליצור זוגיות (כי 99% רוצות חתונה וילדים), ניסיתי כל דרך אפשרית לחפש בנות אל הוריות, פשוט אין אי אפשר להכיר או הסיכויים ככ קלושים למצוא מישהיא כזאת ושגם תהיה כימיה טובה.. אבל אני שם בצד את הנושא הזה, מה שכואב לי יותר זה שכל הזמן בשגרת חיים שלי בתור רווק, שרק עובד ועובד ועובד כל הזמן, הכל גם תחת לחץ, כלום בשגרה לא גורם לי ליהנות ולהרגיש טוב ושמחה בלב שיש לי ממה לבוא הביתה ופשוט להרגיש תחושת כיף על הנשמה,
כל בחורה ששומעת שאני לא רוצה ילדים, פשוט בורחת, ועד שעכשיו מצאתי בחורה שהחיבור בינינו בפגישה הראשונה היה כל כך טוב והיה מגע ואהבה צפה באויר, זה שונה מכל הפגישות שאיי פעם היו לי (והיו לי הרבה), ושמתי את כל הקלפים על השולחן ואמרתי לה שאני לא רוצה ילדים, היא כל כך התבאסה, ואמרה שאין לה מה לעשות איתי אבל מצד שני היא עדיין לא רוצה לוותר עלי וכן רוצה שנפגש, סוג של כן רוצה אותי ולא רוצה אותי במקביל
ואני מתוסכל מהמצב הזה כל כך כי עד שיש משהוא שגורם לי להרגיש קצת (הרבה) מהכיף הזה אחרי כל הסבל הזה של החיים ועבודה (למרות שאני אוהב את מה שאני עושה) זה עדיין מתסכל, והגמגום (שגם אין לו שום פתרון, שום טיפול, שום כלום) פשוט מונע ממני את הטוב הזה ומשאיר אותי מתוסכל ומדוכא מהחיים האלו
איך אפשר לטפל במשהוא שאין לו פתרון וגורם לך לכל כך הרבה סבל? איך?????
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות