אני וחבר שלי ביחד כבר שנה וחצי
נסענו ביחד בשבת לבקר כמה חברי משפחה מהעיר שלי ומיד אחרי זה לצאת עם כמה חברים טובים שלי. הביקור עם חברי המשפחה היה משעמם למדי ותוך שעה מיצינו. היציאה עם החברים נדחתה לשעה מאוחרת יותר והחבר מאוד התעצבן. הוא חשב שהגיחה לעיר שלי תגמר מהר, שהוא עייף מהעבודה ורק רוצה ללכת. היציאה עם חברים שלי היתה חשובה מאוד בשבילי מכיוון שלא ראיתי אותם כבר יותר מחודש בגלל שאני והחבר גרים בעיר אחרת ולא יוצא לי לראות אותם הרבה. העצבים אצל החבר עלו ושהוא התחיל לעשות פרצופים הצבתי בפניו החלטה- או שאנחנו נשארים בעיר ופותרים עניין העצבים או שאנחנו חוזרים לדירה שלנו ואחזור ליציאה עם החברים יותר מאוחר. הוא בחר שנחזור לדירה והמשיך עם הפרצוף הזעוף והעצבים. שעלינו לאוטו זרקתי עקיצה שכועסת על ההחלטה שלו לוותר ולנסוע הביתה. הוא יצא מהאוטו בצעקות ואמר לי ללכת ליציאה עם החברים ושוהא יחזור ברגל לדירה ( ואין בזה שום הגיון כי זה לא באותו עיר, רחוק והוא ימות בדרך). התחלתי לרדוף אחריו עם האוטו ולנסות לשכנע אותו להעלות ושנדבר בדרך. הוא העדיף לצרוח עלי ברחוב, לסנן אותי בפלאפון ולהתעלם מקיומי. אחרי 40 דקות שנסעתי, חיפשתי אותו, בכיתי וכמעט עשיתי תאונה הוא הסכים לעלות לאוטו ולמלמל בכל הדרך שאין לו כוח אלי ושלא בא לו לראות אותי יותר. שהגענו לדירה יצאתי להרגע מהסיטואציה ושחזרתי הוא בכה לי וביקש שאסלח לו. זה לא פעם ראשונה שהעצבים עולים לו והוא יוצא משליטה ולא מוכן לדבר איתי או עם העולם. זה לא פעם ראשונה שהוא יוצא משליטה ואני מפחדת מאוד מהפעם הבאה.. מה לעשות? לברוח או להישאר?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025