אתחיל בזה שיש לי דימוי עצמי נוראי. ברמה שנורא מעצבנת אנשים שקרובים אליי, ומן הסתם מתסכלת גם אותי.
אני מרגישה נורא לגבי המראה שלי, וגם קשה לי עם הרבה דברים באישיות שלי (מרגישה משעממת, מוזרה ומביכה).
אני עובדת על זה הכי חזק שאני יכולה, וזה נורא נורא נורא קשה כי אני מרגישה שלא משנה מה אנסה להגיד לעצמי - זה לא יהיה נכון ואני סתם משקרת את עצמי.
העניין הוא שתוך כדי עבודה עצמית עולות לי שאלות על התנהלות אנשים באופן כללי בעולם. אנשים מסביבי (כשיש להם כוח להתייחס לשאלות או לחששות שלי) אומרים לי שהמראה פחות קובע ושאנשים נמשכים לאנשים עם ביטחון עצמי ואישיות נחמדה.
לי אישית קשה לשמוע את זה.. בתור אחת שאין לה לא את זה ולא את זה, אני קצת אובדת עצות. אבל אני מנסה להוציא את עצמי מהבית למקומות וסיטואציות שבהם אפגוש אנשים חדשים ואולי אפתח קצת. העניין הוא שכשזה קורה - אנשים לא פונים אליי או פותחים איתי בשיחה, אלא פונים למי שאיתי (אחות, חברה וכו), וממני מתעלמים, כאילו אני לא שם. די קשה שלא לחשוב שזה בגלל איך שאני נראית, שאם הייתי נראית טוב כמוהן היו מדברים איתי / מתחילים איתי כמו שעושים איתן.
יש אנשים שאומרים לי לנסות לפתוח בשיחה עם אנשים בעצמי, אבל אני לא במקום הזה עדיין..
אני יודעת שמראה עושה את הרושם הראשוני ולדעתי זה כן מאוד משפיע אם בן אדם ירצה להתקרב אליך או לא. האם אני צודקת ואנשים מסביבי פשוט מנסים לגרום לי להרגיש יותר טוב? יש למישהו הסבר אחר למצב הזה? אשמח להבין טוב יותר..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025