שלום.
אני נמצאת בשלבים של קצונה כרגע, אני במכין לבה"ד 1.
לאחרונה עשיתי טעות די חמורה שמעידה על חוסר אמינות, התוודיתי עליה וביקשתי סליחה והזדמנות נוספת.
אני לא מבינה למה אני ממשיכה לעשות את זה, אמנם זו טעות ראשונה שלי אבל מההתחלה שלי בתהליך של לצאת לקצונה כמעט אף אחד לא מאמין בי, המפקדים שלי מורידים אותי, אומרים שאני לא מתאימה, ועכשיו אני באמת נמצאת בסיכון של לא לצאת לקצונה.
אני שואלת את עצמי, למה?
בינתיים כל מה שראיתי בקצינים זה מה שאני לא אוהבת בצה"ל וזו אחת הסיבות שרציתי לצאת לקצונה, אבל אף אחד לא שם עליי במסגרת הזאת ואני בטוחה שגם כשאהיה קצינה אצטרך לחתום הרבה קבע כדי שמה שאגיד ייחשב, והאמת? אני לא מעוניינת.
בהקשר לטעות שעשיתי, זו טעות שכוללת אנשים אחרים, ומבקשים ממני לתת שמות. זה משהו שנוגד את הערכים שלי ואני לא מוכנה להפיל אנשים אחרים, וכל הקצינים מעליי שמבקשים שאגיד מי עשה את זה אומרים שאני רק פוגעת בעצמי שאני לא אומרת (יש לציין שמדובר במשהו שלא מסכן חיים ולא מסכן שום דבר, למעשה מדובר במשהו שאם הוא לא היה במסגרת צבאית של מכין לבה"ד 1, זה לא היה משנה לאף אחד יותר מידי)
זה מה שמצפים מקצינים?? להלשין על חברים שלהם??? אם ככה זה, אולי באמת אני לא מתאימה לקצונה.
מה דעתכם? בכלל יש דרך לשנות דברים כשאתה קצין צעיר, או שההשפעה שלי תהיה זהה בין אם זה בסדיר ובין אם זה בקצונה? האם הסטיגמות שיש לי על קצינים נובעות מקצינים ספציפיים שפגשתי או שבכלל רוב הקצינים בצה"ל דומים לתיאור שכתבתי ורק חלק קטן הוא שונה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות