היי אני עדן ויש לי אחות גדולה ואחות קטנה אני הבינונית אני תמיד הרגשתי אי שייכות למשפחה שלי אני הכי מחוברת לאבא שלי תקראו לי "הנסיכה של אבא" אם ככה זה נשמע לכם... אבא שלי תמיד אומר לי "לכי לאמא ולאחותך הגדולה ותנסי לפתח איתם שיחה" זה לא שאני לא מדברת איתן, הייתי מדברת איתן מלא עד לפניי 4 שנים שאחותי הקטנה נולדה התחיל הריחוק ואני המבינה שאולי התרגלתי לכל הצומת לב וזה... ואולי זה נכון אני לא שוללת אבל אין אליי בכלל יחס אחותי הגדולה מקבלת את כל היחס ואחותי הקטנה בגלל שהיא הקטנה אז אותה אני לא יחשיב כל הזמן אמא שלי אומרת לי " תהיי כמו אחותך הגדולה" "אין לך סבלנות" "את רבה עם כל העולם" "אין לך חברות" היא כל הזמן מורידה לי את המצב רוח תחשבו שאני בבית ספר ואני הגעתי למצב שלא כיף לי לחזור הביתה ברגע שאני נכנסת ללובי של הבניין החיוך שלי ישר יורד כי אני יודעת שעם אני יכנס עם חיוך אז הוא ישר ירד....
בנוסף לכך אמא שלי חולת אפילפסיה ואני נורא דואגת לה אבל תמיד שיש לה התעלפות או משהו ישר אחותי הגדולה לוקחת את הפיקוד ומשאירה אותי בצד ואז שאמא שלי קמה בבית חולים היא רואה לידה את אחותי אז היא חושבת שלא אכפת לי ממנה ושאני לא מכבדת אותה וככה כל המשפחה מהצד שלה...
ומהצד של אבא שלי כולם שלוכים אגואיסטים
וערסים....
ואל תחשבו שלדבר עם אמא שלי או אחותי יעזור אפילו לא לדבר עם אבא שלי עוזר כי ישר אחרכך אמא שלי אומרת שאני מנסה לסכסך בניהם ושאני מכשפה...
סליחה שזה ארוך הייתי חייבת לפרוק
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות