מטענים מול אבא שלי כעת כשהוא סבא, אפילו איתו הוא קשוח!

שלום
יש לי תינוק ואני איתו 24/7 מתקרב לשנה, הסדר יום משתנה ולא בשליטתי אבל אני מאוד משתדלת ומצליחה לצאת איתו כך שלפחות כמה שעות אנחנו לא בבית. תחזוק הבית הוא סיפור יש המון מה לעשות
ההורים שלי גרןשים, אמא שלי נעים לי בחברתה ואנחנו מתראות 2-4 פעמיפ בשבוע היא מגיעה עוזרת, מתעסקת עם התינוק כדי שאוכל לעשות דבריפ בבית, אנחנו הןלכים לאכול אצלה באמת מאוד עוזרת והיא גם מאוד עפ הילד שלי מטפלת בו מקלחת ביוזמתה, מאכילה כשאני בבית אבל עושה, והיא ממש אוהבת אותו מנשקת אומרת צוחקת ממש סבתא.

גם ההורים של בן זוגי מאוד אוהבים הסבתא אפשר להגיד דומה לדברים שאמא שלי עושה למרות שבכל זאת ההרגשה לידה קצת פחות נוחה כמו עם אמא שלי ואם היא תעשה משהן עפ הילד שאני פחות אוהב היא מאוד מכבדת. גם היא וגם אבא של בעלי מאוד עוזרים מגיעים כדי לעזור. הוא משחק עם הנכד פרצופים צחוקיפ התנהגות שונה מהסבתות אבל סבא לנכד. הוא כן ייזום לעשות דברים כשמגיע לעזור בעיקר עם הילד אמבטיה לחתל...
אני רואה אותפ פעם בשבוע לפעמים פעמייפ זה הרבה, אבל זה עוזר ואני רואה כמה טוב להפ עם זה

ועכשיו אבא שלי. אבא שלי מצד אחד גדלתי עם אדם מאוד קשה שהתרכך עם השנים אבל יש לי משקעים כלפיו הוא בקושי היה נוכח אבל כשכן אני זוכרת בחוויה בעיקר דרישות ועונשים. פחדתי ממנו.
עם השנים נוצר קשר אחר הוא אכפתי דואג אבל יש מרחק מבחינתי ואני מרגישה שאני מתחמקת מקשר וכשכן אז זה לרצות אותו, לפני הילד זה היה פעם ב2-3 שבועות עכשיו זה כל שבוע.
הנוכחות שלו קשה לי כל שבוע, רוב הזמן זו שתיקה אבל לא נעימה, או ניסיון להתעניינות מאוד כללית שלי בו כי הוא מאוד סגור, או שאלות מאוד מסויימות שלו בקיצר גם משעמפ אבל גפ לא נעיפ
בגלל שהוא כל שבןע ויש לי המןן מה לעשות אז אני עושה דברים איפנ שהוא נמצא נגיד אבל אפילו לעבור חדר אני לא רוצה, הוא אוהב את התינוק אבל אפילו איתו הוא קשוח! במקופ לשחק לשיר לצחוק הוא עושה לו תרגילים שאני גוערת בו נגיד התינוק רוצה לאכול והוא מחכה. הוא ממש מעצבן אותי. מנסה "ללמד" אותו אומר לו תכף תתן אוכל לכלב. יותר מדי לא באינטרקציה של כיף, מרגיש לי לא נעים איך שהוא איתו מעלה לי אנטי כנראה מהילדות. ואמרתי לו שהוא סבא התפקיד שלו זה לאהוב וזהו קיבל, אבל כשהוא עושה דברים שמפריעים לי ואני אומרת הוא אומר אני גדלתי ילדים רוצה לענות לו שרטת אותם...
אני טעונה אחרי המפגשים איתו.
הוא פנסיונר כנראה משועמם שמתקשר לפחות פעם בשבוע אני דוחה אותו אבל הוא ממשיך להציע ואני מוצאת מתי הוא הכי פחות יפריע...הוא לא עןזר בכלום כשהוא בא רק בא לבדר את עצמו. אבל מעיק עליי גם באיך שהוא וגם בנוכחות עם הילד, וגם כשעולים דברים מהילדות נגיד דברים שהוא ציפה שנעשה כחלק מהחיים ואני מתעמתת איתו על זה שזה לא היה נכון אז נכנסיפ לויכוח ואחר כך אני עם כעס והאנטי עליו מהילדות עולה.
היה איש עבודה שלא עשה כמעט כלום בבית ורק ציפה שיקשיבו לו בלי להיות נוכח אלא כי אני האבא...והיה מעניש
הוא גם יש לו גישה לחיים מאוד מיושנת וכשמדברים איתו על משהו הוא אומר דברים מעצבנים כמו ככה הטבע או הדור של היום ומכליל והאנטי שלו על המסכים , אני עוקצת אותו שבשביל לתת אלטרנטיבה למסכים צריך להיות שם...

לא ממש יכולה לראות אותו פחות..והוא גם נעלב מזה שאני רואה אחרים הרבה אז חושב שגם אותו צריכה
לא פותחת איתו הכל כמה שאחרים עוזרים והוא לא. וכי עם אחרים נעים לי

פרקתי בזבז לי שעות שינה בגלל המחשבות