היי לכולם, תמיד אמרו לי לחכות לגיל ההתבגרות שזה גיל כיפי ומהנה אבל זה לא! מאז שאני זוכרת את עצמי רק סבלתי בגיל הזה אם זה לעבור הטרדה מינית או אם זה לעשות שטויות כמו לשתות ולעשן ולהיות בסיטואציות עם גברים למרות שזאת לא אני אני מרגישה שכאילו יש בי שני אנשים אחד עושה שטויות והשני מתחרט על זה אחכ אני כבר בת 19 וכל מה שעובר לי בראש זה סקס והתחרמנות ולצאת לפה ולשם ולמשוך עיניים לכיוון שלי ולומר לעצמי שאני בחיים לא אשיג זוגיות כי אני לא סומכת על גברים כי כל מה שהם רוצים זה גוף נקודה (וזה מה שכל גבר יראה בי בסופו של דבר אחרי הכל תשוקה זה חלק ממערכת יחסים אבל אני לא יודעת כמה אני אוכל להאמין שהתשוקה באה ממקום טוב לא חושבת שאוכל להיות במצב אינטימי אמיתי עם מישהו) אבל מצד שני אני זאת שאוהבת להתגרות בהם ואוהבת למשוך את מלוא צומת הלב אליי אני פשוט לא יודעת מה נסגר איתי אני מרגישה שכל המצב הזה פשוט תוקע אותי מלהתקדם ולהשיג משמעות בחיים שלי איזשהו סיפוק משהו.. אבל אם אפסיק אני ארגיש כאילו אני מתכחשת לחלק ממני.
אני פשוט מרגישה שאין בי כבר כוח לכלום פשוט לסחוב עוד יום ולהרפות לאט לאט ולהמשיך לעשות שטויות
אני לא יודעת מי אני ומה אני רוצה מעצמי ואיך אני יכולה לסתור את עצמי לעזאזל... לרצות את כל זה וגם לרצות להתקרב לה׳ גם מבחינה דתית אבל לא רק אלא להיות פשוט בן אדם נורמלי
אני מרגישה פשוט שבורה, מקולקלת
אני ממש אשמח לעזרה או לנקודת מבט של מישהו אחר
או להתייעצות עם מישהו
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025