אני אמא לתינוק בן שנה וכמה חודשים. איתו בבית, בחודש וחצי האחרונים ממש פיזית. הוא היה אמור להכנס לגן אבל קורונה. גם לפני היה לי כבר קשה. אני בסימביוזה איתו והיה לי מאוד קשה לשחרר, עשיתי משהו בלעדיו אולי 10 פעמים מאז שנולד. עזבתי אותו גג ל3 שעות. הוא מדהים וזכיתי בו, אבל האינטנסיביןת בטיפול בו מאוד קשה לי, הוא יונק נרדם בעיקר בהנקה, מנסה לשנות זה מאוד קשה, מתעורר פעם פעמיים בלילה, שזה מעט אבל עדיין כמעט שנתיים כולל ההריון אין לי לילה רצוף. לדאוג שיהיה אוכל, ההחתלות. בגלל זה רציתי שיהיה בגן.
גם כל הדברים סביב הבית, כן בעלי עושה. וגם מה שיכול עם הילד, אבל עדיין יש המןן ואת הרוב לא עושים רק מה שחייבים.
גם כשהתינוק ישן אין לי כח לעשןת מה שצריך. עייפה רק רוצה לנוח.
כן חזרתי לעשות ספורט פעמיים שלוש בשבוע זה משפר את האנרגיה ומצב הרוח. אבל זה רק בערב שלא תמיד יש כח
אני שמה מוזיקה למצב רוח.
כשאני עם התינוק עכשיו זה ממש להיות איתו לא רק להשגיח ואפשר לעשות משהו. וזה מאוד אינטנסיבי
אין זמן או כח כמעט לדברים שעשו לי טוב, נשחקת.
רק תוכניות בטלוויזיה בסוף היום.
איך אמהות אחרות מתמודדות?
אני יודעת שאצלי זה רק תינוק ועוד ישן במהלך היום, גם מעט פחות משעה. ויש בנות עם כמה ילדים, אבל עדיין כשהוא ישן אני סתפ בפייסבוק בלי כח לכלום.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















הקורנה ומה שמסביב
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2026