אני לא יודעת מה הזהות שלי וקשה לי להתמודד עם זה, מה לעשות? מה אני?

אני מבולבלת מאוד כבר תקופה ארוכה. אני פשוט אכתוב הכל כדי לקבל תשובה כמה שיותר טובה. אני באמת זקוקה כל כך לתשובות של אנשים.
לפני שנה וחצי בערך, התאהבתי (אני חושבת שהתאהבתי) במישהי שפעם היינו חברות טובות. זה התחיל עם התקפי געגוע אליה, קבענו כמה פעמים להיפגש כדי להשלים פערים וזה לא קרה, מה שאיכזב אותי וגרם לי יותר להיות אובססיבית אליה. נפל לי הלב כשהיא שלחה לי הודעה, היו לי פרפרים כשראיתי אותה, חיפשתי תשומת לב ממנה כל הזמן. היום אני עדיין אוהבת אותה אבל לא ברמה של חושבת עליה כל היום כמו פעם. לקח לי זמן עד שבאמת הבנתי שהתאהבתי, ואז הגיע הבלבול, הפחדים, החרדות.
חוץ ממנה, אני זוכרת שבחטיבה הייתה לי חברה שבמשך כמה חודשים היו לי פרפרים לידה.
אני רוצה לציין שאין לי כמעט ידידים כי אני מאוד ביישנית ליד בנים, אין לי מושג למה. עד כאן זה מבחינה רומנטית עם בנות. בעניין הבנים, לפני שהתאהבתי בה (קשה לי לכתוב ולקבל את זה), היה לי קראש על מישהו שלא הכרתי, מהאינסטגרם, במשך כמה חודשים. חלמתי עליו כמה פעמים הרגשתי שהייתי מאוהבת בו ממש למרות שלא הכרתי אותו.. זה היה ממש מוזר כשאני חושבת על זה בדיעבד. אני מניחה שנמשכתי אליו ולא יותר. העניין הוא שאני לא מתלהבת מבנים, כשאני רואה בנים יפים אני חושבת לעצמי שהוא חתיך אבל לא ארצה לעשות משהו מעבר כי פשוט לא בא לי. וזה מאוד מבלבל אותי כי איך זה הגיוני אם פעם נמשכתי למישהו ועכשיו אני לא נמשכת לבנים? זה עוד דבר שמלחיץ אותי. לפני כמה שנים היה לי חבר, הייתי די קטנה והתנשקנו וזה הגעיל אותי. אני לא יודעת אם זה בגלל שהייתי קטנה או בגלל שזה היה בן.
*אני מצטערת שאני כותבת על מלא דברים, פשוט חשוב לי שתבינו את כל הסיטואציה.
כשאני רואה סדרות לדוגמה, קרה לי כמה פעמים שהיו לי פרפרים כשראיתי דמויות נשיות ספציפיות וזה לא קרה לי עם דמויות של גברים גם אם הם יפים.
עוד נקודה מאוד חשובה - כרגע אני מרגישה שאין בי את הרצון לנשק גבר. אני לא יודעת אם זה כי עדיין יש לי רגשות לזו שהתאהבתי בה, או שזה בגלל שאני פשוט לא נמשכת.
זהו אני חושבת. מה דעתכם? אני מצטערת על השאלה הארוכה, אבל אני באמת חייבת את הדעה הכנה שלכם. אני מודה לכל אחד שיכתוב תשובה.