איך להמשיך במצב הנוכחי לאור השפעות "מה שהיה"

אני כותב פה את הפוסט מתוך קצת הרגשה שאני "אבוד" וחוסר אונים
אבל מקווה שמפה יהיה לי נס
מתוך דברים וחוויות שמטלטלים אותי מהקצה לקצה, ואני כבר בגיל שלא יכול להמשיך ככה
שעברתי 30...
אני בנקודה שמצד אחד בגלל הילדות שהיתה לי ואת זה נפרט אח"כ
אני מרגיש מצד אחד משיכה לגברים מצד שני אחרי שקורה מה שקורה וגם בלי מרגיש לי זה לא בוגר זה לא מתאים וזה לא זה.. זאת הנאה בלי תכלית וריקני ואני מרגיש לא בסדר איתה...
כל העולם של הקהילה הגאה
המסיבות בלי סוף, החפצה, המין ללא הפסקה, כמה אפשר לרקוד בלי חולצה...
אני רואה אנשים שעברו את ה40 עושים את זה
ואומר לעצמי איך בן אדם בוגר, יכול לעשות את זה, איך הוא לא מרגיש את הבעיות, את הרגשה מספיק מזה, כמה אפשר לצאת למסיבות כמו נער בן 18, ומוזיקה שאתה מתבגר אתה מבין כמה דברים זמניים פחות חשובים כמו דחף לאכול משהו, או כל מיני טיפולי גוף למינהם ומבין שהעיקר זה דברים שהולכים איתך לטווח הארוך כמו חתונה וזוגיות..
כמה אפשר להנות בלי תכלית ומשמעות אמיתית וערכית.. כמו חתונה, התמסדות, אהבה אמיתית, קשר שבא מזה, קשר ערכי נצחי שיש ממנו הרבה משמעות, אבל מצד שני
בגלל הילדות שהיתה לי
ילדות עם אלימות קשה מאוד מזאת שהביאה אותי לעולם, שהיום אני יודע היא נרקסיטית,
ילדות שאם אתה לא מקבל ציון כזה וכזה מכות, ואתה מחביא מבחנים בגיל 8.
שלא נותנים לך להסתפר איך שאתה רוצה, שקובעת לך הכל ובכוח לוקחת לחוגים...
ושאתה מתמרד קצת והולך לשיעורי תורה בגיל 12
יריקות שעונים עם בשיניים שלה על היד, מכות עם חגורה בחדר, רודפת אחריך, שומע מגיל 12 אתה לא הבן שלי ובגיל 18 תהיה בחוץ וכך היה. מראה את החזה שלה שהייתי בן 13 בסעודת שבת שאני מתחזק בדת

ושבורח מהבית,
מסוכסכת בינך לאנשים שעוזרים לך באירוח, והם מפסיקים, תוקעת לך מקלות באפשרות לשרוד,
שהבעיות נפשיות מקשות עליך וכל פעם שמספרו משהו רע שקרה אומרת למה אתה סובל לך לכביש תשתה אקונמיק, תתאב.. ד
הרגשה אני חי יותר למרות קיום שלה פחות בזכות...
ועד היום אני מתקשר לאבא שלי במלחמה ומדברים על חדשות, צועקת שיראה באינטרנט מה הוא צריך אותך, שאני לבד בבית וקשה לי רק הודעות תביא לי את זה ואת זה, מילה לא מה שלומך ואיך לעזור
אז כל זה הרגשה שאין לי התחלה של תקשורת עם נשי ם, אין לי דחף לדבר, להתחיל שיחה, והפוך מרגיש פחד, חרדה, סלידה פחד שתעשה לי

וכל
מניפולציות ותהרוס לי את החיים כמו שהיא שעשתה לי, וכל נסיון להזיז את המחשבות האלה ולהגיד אחרת גורם לזעם ולכעס שבטוח קשור אליה..
שהולך להתארח ורואה אשתו אומרת לבעלה בצעקות מה עשית ומה לעשות מעורר בי חלחלה כי זה מה שהיה אצלי בבית...
שמישהו שעוזר לי לא יכול פתאם בגלל אשתו צריכה אותו, הרגשה שוב שהיא מפרידה בין מישהו כמו אבא שלי שהיה עוזר לי לביני והורסת לי...

, וכמו בילדות שאבא שלי נלחם עלי בחוץ אבל מצד שני פחד ממנה ואף קיבל מכות שעשה דברים לא לרוחה ואיימה אם לא תעשה כך וכך אז יהיה ואבא שלי עמד דום בזמן שהיא מרביצה, ולא רק לוקחת לו את האשראי שקונה דברים בלי לשאול אותה, זורקת לו את כל. דברים מהארון...
אבל אבא שלי ניסה כל הזמן להשאיר אותי בבית והביא אותי שבתות וחגים למרות שאמרה לו לא, שלא יבוא, למרות שידעה שאני לבד, אבל אבא שלי רוב הפעמים שאמרה מילים קשות אלי אפילו להתאב.. ד הוא לא הפגין נגדה אלימות קשה ורק בקול חלש אל תדברי אליו ככה...
ולכן אני מרגיש כמה דברים שטיפוס יותר גברי עושה לי את זה
ושעם גברים הולך לי טוב שיחות אישיות, יש לי דחף לדבר, ויותר מזה
מרגיש ביטחון לידם, שלווה, הרגשה שאני לא לבד ויש על מי להישען בעת צרה...
וגם...
במסגרות שהייתי מגיל צעיר לא היו חברים לא היה קשר
הייתי יוזם לימוד כלשהו למרות שלא הכי רציתי ללמוד את זה , רק כדי ללמוד עם מישהו הרגשה של חיבור, כי ביום יום אף אחד לא רצה ללמוד איתי, ורק קללות והקנטות ומישהו מעיר את כולם ואותי עם ספל מים על כל המיטה.. בלי משחקי חבר'ה או ימי הולדת או הזמנות כמעט לשום דבר..
בגלל זה כנראה יש לי רצון עמוק לקשר עם גברים
שרואה סרט ובמציאות יותר גברים משחקים ביחד זה מעורר בי כמיהה עזה, רצון לחיבור לתקשורת, גורם לי תחושות לא פשוטות
ומתי שפונים אלי בחדר כושר או בכלל אני מתרגש כאילו הבן אדם הזה היחיד שמדבר איתי...
וליד גבר רצון להרבה מגע, לקרבה,שמישהו אומר לי אחי הוא לא מבין מה זה עושה לי אני גם בלי אחים
מצד שני
כמה אפשר להיות במקום שאני מרצה מנסה שידברו איתי הרגשה שמללאת את חסכים גדולים, שייכות קרבה... אבל שייכת הרגשה יותר לילד...
ולא רק זה קשה לי, קשה לי עם החפצה והכל זמני... ולגמור לשם הגמירה...
וגם התמסרות להיות פסיבי קצת מהצורך באהבה מרגיש זוועה אחרי זה, מרגיש מה יצא לי, מה יצא לי מלרצות, מלהיות פסיבי וקצת ניצול מהצד השני

כתבתי את הפוסט כי אני שבוע שעבר עשיתי צום בגלל כל העבירות שז"ל והרגשתי וחלש וזה טילטל אותי וגרם לי להרגיש רע עם חלק מהותי שבי, דבר שמעלה לי חרדות, ולכן שאני יותר מידי בקו דתי, מרגיש שהחלק שהוא עיקרי אצלי קצת יורד ומרגיש פחות משחורר ואף יותר חרד...


כתבתי את הפוסט כי מצד אחד רוצה שינוי, מצד שני

כמו שכתבתי יש לי חסימה גדולה לנשים..
אני יודע שאני צריך טיפול פסיכולוגי
אבל
אני כבר בטיפול אחר לא קשור לזה קשור לבעיה אחרת שיש לי
ועם הכל אני לבד כל הסידורים , גר לבד למעלה מעשור.
ואין לי כוחות לעוד כלום, לחפש מטפל, אין לי כוחות לעוד בלגן..
אין לי גם כסף למפגשים כל שבוע...
לא רוצה לשמוע אתה חזק שרדת עד עכשיו לא רוצה לשמוע תעזור לעצמך אני צריך עזרה ולא בטוח מה ואיך..

אני נשאר דתי אבל קשה לי
אני צריך להגיע למישהו שקרא עד עכשיו ויודע איך אפשר לעזור לי
מישהו שיוכל לעזור לי להגיע טיפול שכל כך קריטי,
ומקווה שהנס הזה יצא מפה...