לא מסתדר עם המשפחה שלה. מה לעשות?

שלום רב לכולם
לאשתי יש משפחה והם גרים קרוב אלינו
בכל שבת וחג אנחנו שם וחוץ מזה אשתי רוצה שנגיע גם באמצע שבוע והשהייה שם באמצע שבוע אורכת 4-5 שעות זה בשביל ״לכבד את המשפחה״
(אנחנו מהצפון והמשפחה שלי גרה באילת אז אליהם אנחנו כמעט ולא מגיעים)
משפחה שממש לא נעים לי להיות בחיקה
מתנשאים, ממורמרים ותמיד מתלוננים
מתנהגים בצורה לא יפה וברברית
מדברים אליי בצורה לא יפה, לפעמים גם קללות
שמקבלות מאשתי את המעטפת: ״הם צוחקים איתך״
״ככה הם״ ״תזרום״ ועוד...

אני לא מבין הומור שבו בזמן שיש שיחה נניח על פוליטיקה אבא שלה אומר לי משפטים כמו: אתה שמאלני מסריח. (למרות שאני בכלל לא שמאלני אני ימין מתון אבל זה לא מה שחשוב)

או שאחיה הקטן יכול להגיד לי: שב בשקט יא חתיכת חרא

אני מעולם לא פניתי ולא דיברתי אליהם בצורה כזו אבל הם מרשים לעצמם ואשתי תמיד מגוננת עליהם ומתרצת בשמם!

לפני שנה ההורים של אשתי נקלעו לחוב כספי ואני עזרתי להם עם סכום לא קטן לכסות את החוב. היום זה הפך לבדיחה של: ״הוא עוד חושב שהוא יראה את הכסף שלו״ וכולם צוחקים

אני מבין שגם לאשתי לא נעים בתוך תוכה אבל יש לה איזה כבוד מוגזם שבא בכל מחיר למשפחה שלה היא בחיים לא תגיד משהו
וכשאני אסרב להגיע אליה באמצע שבוע או חלילה וחס לקידוש/חג אז זה יגיע עד לכדי ריב עד שלא נשאר בי כוח ואני תמיד מגיע בסוף

בהתחלה נתתי אלפי הזדמנויות
היום , כשאני מגיע אני משתדל לחפש תעסוקה בטלפון או לא לדבר יותר מדי או לצאת לחצר לבד (לפעמים גם שעה שעתיים יושב שם ומשחק בטלפון בזמן שכולם בסלון) בקיצור הכל כדי להיות במינימום מגע או דיבור איתם (ללא יוצא מן הכלל כי כולם כאלה) ואז גם יש טענות שאני מתנהג כמו ילד/שאני מתרחק מהמשפחה/שאני לא מנסה למצוא מכנה משותף עם אף אחד.

ביקשתי ממנה אלפי פעמים
תלכי את
אני לא מעוניין להגיע
ובכל פעם שאני מזכיר את הנושא זה הופך לריב
מה אני אמור לעשות?? אני שוקל ברצינות להתגרש על אף שאני אוהב את אשתי וחוץ מהנושא הזה אין לנו כמעט ריבים
אני גם לא מעוניין להביא ילדים לעולם שיצטרכו לגדול עם סבא וסבתא ודודים כאלה בתדירות שאשתי דורשת להגיע לשם, ההשפעה שלהם מאוד קשה אין לי מושג איך אשתי יצאה נורמלית .