אני והבן זוג שלי שנתיים יחד הוא בן 29 אני אוהבת אותו וכן רואה אותנו נשואים אבל יש לי איזה שהוא כעס אליו אפילו טינה הוא בן אדם טוב והוא מספק לי הכול והוא נורא מאופק ובא לקראתי בכול דבר והוא כבר דיי בן משפחה עבורי. יש לי כמה בעיות איתו והוא מודע אליהן כי דיברנו על זה שוב ושוב ושוב הוא אומר הבנתי אני אעשה אשתנה אשים לב וכו.. וזה כבר מעיק השיחות האלה. חלק מהבעיות שלי איתו הוא בעיות הריכוז שלו אני יכולה לדבר איתו זה נראה שהוא הקשיב אבל הוא בעצם מנותק ואני חוזרת על עצמי פעמיים הרבה מאוד פעמים , אני מבקשת שדבר מה ייעשה הוא מאשר שיעשה בסוף הוא לא עושה ונותן לי מיליון סיבות למה לא עשה , הוא מבטיח דברים וזורק מילים לאוויר שוכח ולא מקיים , הוא מלכלך בבית ומבלגן ולא מסדר אחריי עצמו בכללי אני רבה איתו הרבה על מטלות הבית כי נמאס לי לרדוף אחרי הנקיון והסדר כי הוא לא שומר עליהם ושם פס כול הזמן אני מוצאת את עצמי חוזרת מהעבודה במיוחד עכשיו שהוא בבית לא עובד לבית מלוכלך ומבולגן כביסה שבועיים יושבת על הספה ומצטברת באמת ברגעים האלה אני פשוט רוצה לקום וללכת נשבר לי אני מגיעה לתחושת ייאוש הזו בערך כול יומיים שלושה זה עושה אותי אומללה מה אני שוטרת? מה יש לי ילד ולא ידעתי? נמאס. אם המצב היה הפוך ולא הייתי עובדת והוא כן הייתי רוצה לתת לו הרגשה נעימה של נקיון וסדר בבית ולא כול פעם להגיע לסרחון. אני על הקצה איתו רק נכנסת לבית כבר מתעצבנת ככ שלא בא לי שייגע בי מרגישה כבר מטורפת ללא פתיל ישר מתפוצצת . אני צועקת עליו המון מתעצבנת אני מוצאת את עצמי ביותר רגעים של כעס אליו מאשר שמחה ורוגע זה גרם לי כבד לאבד את הכבוד אליו אני לא מצליחה להגיע לאהבה לפעמים מרוב שהכעס מעוור אותי . אני חושבת שיש לי בעיית עצבים מצד שני הוא גם מדליק אותי כול פעם מחדש. היום נכנסתי הביתה הכול מטונף מלוכלך כלים כביסה לא מקופלת בא לי לבכות נשבר לי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות