מרגישה תקועה בחיים איך להתמודד?

מאז שאני זוכרת עצמי הייתי תלמידה חרוצה ושקדנית. בתיכון גם כן השקעתי הוצאתי ציונים יפים. עשיתי 3 יח מתמטיקה ו 4 אנגלית ותעודת הבגרות שלי בשמחה יכלה לשרת אותי ללימודים גבוהים. יחד עם זאת רציתי מאוד לימודי הנדסת תוכנה והתעקשתי שזה יהיה באוניברסיטה ולשם כך במשך שנתיים שיפרתי את כל תעודת ההבגרות שלי. רק במתמטיקה שיפרתי מ 3 יח ( תיכון ) ל 4 יח ( 95 ) ואז ל 5 יח ( 83 סופי ) אנגלית שיפרתי ל 5 יח ( 91 ) אזרחות שיפרתי מסופי 83 ל 95 ספרות תנך היסטוריה שיפרתי את ה 2 יח ואחכ עשיתי 5 יח. ימים ולילות שלא ישנתי. במיוחד עם ה 5 יח מתמטיקה שנלחמתי בשיניים להצליח.
תקופה שלמה שהחיים שלי היו לקום ב 9 בבוקר לעבוד עד 1 ואחכ ללמוד עד 12 בלילה. לעשות סיבוב קטן בשכונה להתקלח ולישון. בתוך כל זה גם עשיתי 11 פעם פסיכו שהאחרון ממש השבוע. את הבגרויות באמת צלחתי והגעתי לממוצע מאוד יפה. הבעיה שלי זה פסיכו. הראשון היה 480 אחכ הגעתי ל 514 ואז ירדתי ברצף פעם אחר פעם. מאוד מתסכל ללמוד כל פעם מחדש למבחן הזה ועוד לרדת בציון. אני לא בונה על מאוד אפריל שעשיתי השבוע. זה מאוד שהייתי צריכה להפציץ בו כי עשיתי 4 שיעורים עם מורה באמת תותחית שהרגשתי פעם ראשונה אחרי 10 פעמים שאני מתקדמת ואז רצה הגורל ונהיה קורונה היא כבר לא יכלה ללמד אותי בהתחלה ניסיתי לבד אבל אז הרגשתי שאני חוזרת אחורה אז וויתרתי וניגשתי השבוע עם מעט למידה. בין הפעמים שירדתי בציון ( 8 פעמים ברצף ) הבנתי שכניראה 680 שצריך לאוניברסיטה יהיה לי לא קל להשיג. וויתרתי על הרעיון של אוני והתחלתי לחפש מכללה הבעיה שמכללות רוצות בין 580- 600 וגם לזה אני לא מגיעה. וכן כבר הייתי בפגישה באפקה בסמי שמעון ואפילו באקדמית תא יפו למדעי המחשב אף אחד לא מוכן לקבל אותי למרות ממוצע בגרויות המאוד גבוה ולו רק בגלל שהפסיכו שלי מאוד נמוך. הוא לא רק שלא מגיע לציון שצריך הוא גם לא מתקרב. באחת המכללות אפילו עליתי ועדה חריגים שהחליטה לא לתת לי צאנס.
וכן אני יודעת שעקב הקורונה הרבה מוסדות לימוד ניסו להקל. בר אילן למשל למדעי המחשב רוצים 113 בגרויות ו 90 מתמטיקה 5. לי יש 83. וקצת מתחת ל 113 והם לא רצו להתפשר לא עניין אותם ששיפרתי שנתיים בגרויות. גם בחיפה לא רצו. בתא בן גוריון עברית לא היו הקלות. משראיתי שאיני מצליחה להתקבל ללימודי הנדסת תוכנה גם לא במכללה ניסיתי לשנות כיוון למשפטים, הוראה ( למרות שזה לא תחומים שמעניינים אותי ) למשפטים רצו במכללה גם בין 560- 650 ולהוראה גם רצו 550. כרגע אני במצב נורא אני עם 5 יח מתמטיקה 5 יח אנגלית ממוצע בגרויות מעולה אבל עם פסיכו ככ נמוך שלא מאפשר לי להתקבל לא למקצוע שאני רוצה ולא לאף מקצוע..אני מרגישה כמו אדם ללא תעודת בגרות וזה באמת עצוב שעם בגרות כמו שלי אני לא יכולה ללמוד כלום רק בגלל פסיכו. שהכי עצוב שכבר עשיתי 11 פעם. אני בווצאפ ארצי של נבחני פסיכו כל פעם את רואה אנשים עוזבים את הקבוצה ורק אני עושה מועד ועוד מועד ועוד מועד....שלא נדבר על זה שכל הבני דודים שלי כבר בתואר, אנשים מהשכבנ שלי כבר בתואר ואפילו שכבה מתחתיי. מילא לא הייתי משקיעה לא היה כואב לי אבל תנשמה והלב נתתי.
עזבתי עבודה שהרווחתי בה מאוד יפה כדי חעבוד פעמיים בשבוע בשביל 1500 שח חודשי וללמוד שהכל ממנתי לבד ללא עזרה בתשלומים שעד עכשיו לא נגמרו בסוך אני עם חור בכיס, בזבוז זמן ולא מתקדמת. ולא אני לא אלך לפתוחה ולא אלמד קורס מקצועי כי חשוב לי שיהיה לי תואר ואם לא היה חשוב לי לא הייתי עושה שיפור כל הבגרות שלי. .
העניין שמגיע לי הקלות בפסיכו ולא מוכנים לתת גם בזה צריך מזל. באנגלית אני מביאה קבוע בין 115- 120. בכמותי אני עשיתי 5 יח אני יודעת לפתור רוב תרגילים אבל שאני מגיעה לפסיכו או בסימולציות ואני על הזמן אני מתחילה להתבלבל לא להצליח לגשת אפילו לשאלות בתחילת הפרק להתבלבל בחישובים ומה לא. מילולי משומה אני חושבת שעונה נכון ומגלה מטר של טעויות. בקיצור נמאס לי כואב לי שורף לי לא מבינה למה זה מגיע לי היה ככ להשקיע ימים ולילןת שלמדתי לבגריות אפילן עד 2 בלילה שכבר הייתי נרדמת על המחשב. ובסוף מה שהירס לי הפסיכו