שלום אני בת עשרים וחמש ובן הזוג שלי בן עשרים ושבע...
אנחנו כבר יחד שנה וחצי .. הוא מאוד ילד של בית.
הכוונה יש לו המון מטלות בבית , שהוריו הרגילו אותו לעשות.
והוא כלוא לתוכם הוא הרבה פעמים מוותר על לצאת יחד
לראות אותי , שאבוא אליו לישון , כי הוריו אומרים לו שהוא צריך לעשות מטלות בבית.. והוא עמוק בלב . רוצה להיות איתי...שולח לי המון הודעות שהוא בודד וזקוק לי . אני לא מבינה למה בגיל כזה הוא לא יכול לעמוד מולם ולהיגיד מה שהוא מרגיש.,??
שהוא מתגעגע לאישה של
שהיום הוא לא מוכן לוותר על הרצונות הנפשיים שלו ...
זה כאלו הוא "אסיר" שלהם הוא מוותר על עצמו מבחינה נפשית ופיזית...
אין צורך להגיד ל "תזריקי אותו"
או הוא ילד ובשביל מה לסבל את זה?
אשמח לעצות שלכם איך אני אמורה להגיב?
איך אני אמורה לתקשר איתו
שהוא אומר לי שהוא זקוק לי
אבל הוא לא יכול כי הוא "אסיר"
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות